Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 14 (1860)
- Issue
- 25 (1860)
- Date
- 1860-01-01
- Page
- Seite 18 (sequence 21)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4785731-4787378-6613269--2313-4787399- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
מחיקה היא - גם בי־לא־בן היתה; היא תכלם י אתה תצא מפי,ר. מפני רב תימאל אתנה ינדה׳ אך :ש ט1בת מראה. כ׳ כלתי "עךי לא — תשקיטד יתבא דק-רגז ׳ אמרתי אנכי נם — כי כזבתי. ז־ 1 י ז י ן ■ •־ : תרע הר1ב לטיוב, ופעמים יחד כחנון איש ואיים הפה :תערבו ודרך הישרה רעה תחשי. ' את־מדות;סתך קום מעתה ובעץ רעה שור. לתת בה ד;־פ ולבד ביפי מראיה תפילך: פה נעש לה ׳־' כאשר תדע כי צבע על־פניה תתן, תבא החדרה, - r V t I ~ T VT , ז אל־נא תב1ש; שמה תמצא לאלף סטי צבע לבן יבאיש יביע, ־•• Itt -V - אף על — היל,ה מ:ם צואים תלו. הקשיבו בחורים את־זאת;עעתי: ולהגדיל כל מום קל. כן אם שמנה תמיד בימתי נשים עיניכם תנו, ז י• T ־!־•«• T T T ד•; י• T •י V .. תאמר בטנה נפוח; לשחרחרת בשתי.ם, גם יותר; י_ען יכ:ען כושית אתה תקרב׳ וידוע חולי החשק המפזר יחסר הכה. תקרא כל־גוף ענ1נ; אף עזת מצח ונהרות ימעטון אם — :פרדו. תאמר אם בתבונה תעדה כליה; אם־ישגית אמנם ובאחת שמת « T ר1 T T T T V v ז ן - ־־ - : T אף — תקראנה נבערה משכל את — אהבתך, רוץ ומצא אחרת; אם בקדשה תלביש, לא כמנאפת, כי כל־חישק הדים את־אחיו:פה. התחנן נא אל — העלמה אהבת רבת נשים תשא את־מיות הילד ׳ ולעיניך תעשה דבר לא — תדע. ובמר תבכה אם מבלעדיו אץ. אם לא תדע מחול, תאמר לה חולי;אשה אחרת לך בקיש, כי רבו. אם קול נבזה קולה׳ תאמר לה רני;אף אם תבער וכמו תנור מערה, אם— מדברה משחת׳ תאמר דברי;הראה לשה ככפור וקדח; אם לא תדע נגן, תתפוש הנבל; אל תשמיענה נא קינה ואבל, אם בפעמיה מום, תצעד כל־רגע; התנכר לה וצחק. .ואמיור כי אתה ותגל חיקה, אם לא — ייטב לעין. שלו עלז ובששון רב שמח׳ T - - r< ■־־ T יד• ו T T - •ן ז־ T •־ ־ אם לא — נאוו שניה׳ תקום אתה אף אם לבך״יזאנח מבית. וצחוק כל .עת תוכל תביא אל פיך, .לא איעצך כי תשבית החשק עיניה אם — רכות, קינים .והגה אם לא תוכל; רק התנכר אליה, ספר אתה תמיד, עד תזיל דמע. את ההמדה תסתר, תעלים הזעם. עת אל־ביתה תלך׳ השכם בבקר: ודמה אל איש חמה אין ליו; אזתחז אם טרם תת:םה תךאנה פעם, כי תך,פןד אתה כאשר אוית. תבין כי כל־שדה אפס ותהו; ייום אנכי לבלי:'שקוני חמר כי:מתירו כל — דופי עך:י כתם, קמצתי את עיני; אך חיש נרדמתי. אך בלעדטיו היא מאום ומחי. באשר מהךכלך לחמיוד למדת, אחי בא נא פתע פתאיום הביתה: כן ההרגל לטאיום יורה אותכה. t : - v t * t ן t י « - rvיי י ן t t v