Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 15

— 15 — von S. L. Rappaport, Obcrrabbiner in Prag. מכתב. נ״ה יום ד' פ' וישלח תקפ״ו סה נראדי. ידיד לגי הרודף השנון המופלג orvn שיקל האנלן מוהל״ל ל י נ ש ה ו ל י ש נ"׳! נעה שעפו עלי המון גלי נורדמז ואלאות לנוח, עדי נשיתי ללגעים מה ועי אלה המה הקלי לג, לנשות נפש , אהגה לע׳ם משכילים ויעלי דלן, הניעני מנהגן הנעים מיום א׳ נלאשית, ויהי לי כמקול מיס גאלן ציה, וכמו השיג לוחי אל קרני, אף היה את נפשי הינשה ודקה מכל מזמה וחושיה. ידידי! אולי כגל שמעת כי נמשכת׳ גענותוח אהגה לנלאד׳ והושם על שכמי עול ענודה! הכנדה עוד מענודח משמלתי נלנו3, והנני פת עתה נע ונד מניתי ומנית אני, נעזב מאהובי מנועל והבלים מקשיבים לקולי, אף ספלי אינם אח׳ אשל אפם אתעלסה ושעשועי נפשי יהיו ממיל לעים נעימים ומיודעים לי , אשל מן ושכל טוב על שפחותיהם - שים נא כה ננד טינין מצבי זה, והנידח לי שאהבה נפשי! אם אוכל כעח מלא משאלוחין, ואס יש עתה לאל ידי להעדן העתקות מפלקי מולה- נבוכים , אשל במקומות מהם הגנתם לנד לא תגיע בלתי ללוח צס ולב נס. נכל זאת לא אומל כי אאעים אזני משמוע לדנדן ה־קליס, או אהיה בכלל כמחדש לתבונה כי חתן קולה. חלילה לי מעזוב את אשל אחזתי מימי, ונאשר החזקת׳ לא ארפה כל עוד לוח אלוה נאפי, ולכן אל תכחד ממני דבל מאשל יקשה בעיניך, וגם מאשל יעלה על לוח בינתן מכל יקל ומדש אוחו השמיעני, ואנכי אשיגן כפי ׳ולכי לני, כי אוהב יקל אתה לי ומעי המו אלין - והנני שולח לן בזה עצת׳ ללא שאלת . בל תמנע משקוד על ספלי תלמוד ופוסקים, אשל הרגלת נהם מנועל. הלא דגלנו מזה בשבתנו יהד לא אחת ולא שתים, כ׳ זה לנד הוא כעת הדרך היותר נכון לאיש איש מנית ישראל אשי נתן אלהים חכמה בלבו . לנה חוחלחן אז ותקותן לא תכלת . — יקל דבל ד' נדודיו זה, ואי; סזון נפלן . דול מה לנו שניו לאכול ולשבוע מכל טוב לגויה, מבלי לתת סלק מאומת לרוח ושכל. וגם הלוטים את גופתם לנד ירעו, והמורים בעיר ועיר, מרביתם בני בלי דעת, יתעו את העם ואת נפשם. ולנוח תראינה עינינו, ב׳ נעל אשל הגה ולמד מעט בהלכות מלימה וטוען ונטען, ׳ולה יורה, ידין ידין, אף כי נסתרה משלת התלמוד מנהו ומשפטו ודרכו מלפניו יעבור. ומה גס בחולת האדם חכמת מת להם, כי ינעלו ויכסלו נה, לועי עמנו כאנוחס . — ואחה תחזה א-ן יעלה על כל אלה מעלה מעלה, איש מנין וגבל משכיל נאמת אשל לו לב לחב ושכל חד כמון היום, תגדל ותעש שם בארן. — התורה והחכמה תהיינה לאחדים נידין , אחיות יפוח ונעימות הנה לאשל ידע תת מנותיהן חלק כחלק , נל תהי צרה אחת לרעותה וכעסתה גם כעס. אחוז איש חמודות! בזאת, וגס מזאת אל תנח ידן! אז תצליח למועד כי יבוא, וידרשון ונין נגידים ׳ושינון. — נצפנו מאתנו ימים יבואו, העת הלה חסיל ללדת, ונחנו לא נדע מה, נישל מהלכינו למען נהיה נכונים לעתידות כי תבאנה. ולן עפה הלוחת ללמוד ולשקוד נספרים, חזק נא ואמן, ואל תניח לזמן כי ילון ממן ויעבור לפנין הדלן, פן עוד לא תשיגנו, התעיף עינן בו ואיננו, כי גז חיש קל ומי ירדפנו. הודיעני כפעם נפעם משלומך הטוב, אז תשביע ענג את נפש אוהבן באמת , שלמה י ה ו ד א ל י נ הכהן לאפאפולע. נ״ב ספל חובת הלבנות אין אתי כעת, וזכור אזכור כי רשמתי נגליון בקצרה כעי; פרושן הצודק מאוד הנ״ל .רפואות אהבה (Nach 0vm. Remedio amoris.)(תקע״ז) Bon Prof. S. D. Lnzzatto. קרבו אלי, את — מציותי תשמרו למדו מפי לרפא נגע ההישק: למדו הבחורים; ואישר אגירה קרנו אלי אתם ׳ בחורי חמד, אתם בי תיטאון המס ואון, ובךרןד אהבת״כם רק רע תמצאו;