Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 13

בפגישת הגופים ששניביו כן פעולות השכל הפועל;ראות בגשמים בכל אחד ואחד מהם כפי סמרו וטבעו והכנת מזגו. p'* כמו שהאור השמשי מראה שבעת הגוונים המשתנים והוא אינו משתנה בהשתנותן כן חכמת ההגיון מתפלשת בשבע חכמות והיא אינה משתנית בהשתנוסן. ןךא ♦ החלק העליון מן האויר הישידיי כשיגיע לישיר האש יתנועע תנועה קבובית לפיכן לא יתתוה שם כמי שביאר ארשטו׳ באותות עליונות ודמיון זה מורגש במים הרותהין שמתנועעים תנועה משובבת והנה אין חנועותס השבובית מצד טבע המיס כי אם מנד האש המחמם את האויר המניעס חום סזק כן ההיקש הדמיוני המעיר מן המורגש על המושכל דרך מטל נעלם וזה שהגלגל העליון מקבל מהות מן האויי־ העליון המתואר בגלגל השכל ונמצא אוחו האדר מתנועע תנועה שבובית ומשפטי האש העליון הרומני המתואר באש לוהט הפועל בו חוס חזק מתמיד כאמרו לעולם ה׳ דברך נכב בשמים והדבור מיומש לאש שנאמר הלא כה דברי כאש ונמצא האש קבת שבוב האדר העליון והאדר העלי ין שבת תנועת הגלגל שבובית והנה מה טוב המשל ומה נעים הנמשל ע״ב♦ צורת המשולש הראשונה וצורת המשולשים הנמשכים אמריה התכלית הקודמת במחשבה תדבק בה האפיקה בקפק והתכלית המציאה בפעל תדבק בה האפיקה בודאי -?TJ ♦ שינוי האיקלימים הוא בעצמו שינוי פעולות הככבים וזהו קוד אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמיס תסתכל השמים והבן זה. ן{״ךן ♦ הנפש המדברת היא כדמיון ההיולי לפי שהיא פושטת צורה ולובשה צורה אחרת ולא כן השכל האנושי הקנה (הנקנה?) המצוי בפעל שאלו יפשט וילבש אינו שכל בפעל והבן נה. (JY'J כל המעטים הנכונים נמשכים מהשכל ואין המעשים עצם השכל לפיכך אין החכמה מבוקשת כ' אם מן העושה וזהו אמרו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה י j s''P עשקו של אדם והשתדלותו ומחשבותיו באיזה עשק באיזו חכמה או באיזה עניין שיזדמן אם שיהיה העקק נכבד או נבזה הוא עצמו ומהותו של אדם לא דבר אחד בו לפי שינוי דעתו ולפי שינוי פעולותיו תתהפך בכל שעה ישעה דתהפך לאיא אייר יהגו זה• ^"ךן♦ העניינים הנוהגים והמתקנים בהם בני אדם קצתם עם קצתם הם ארבעה מינים לכל הפחות המין הראשון היא טבעי לא מותכם כלל והמין השני הוא מותכם לא טבעי כלל והמין השלישי טבעי ומוקכם המין הרביעי לא טבעי ולא מותכם . אמנם דמיון המין הראשון הוא טבע החמש נקודות שהדבור נגמר בהם עליהם אין להוקיף ומוגן אץ לגרוע והן נכללות במלת אהו״י ואי זה בית הרואה ודמיון המין הטני השכמת בני אדם במשא ובמתן וכסף וזהב והמין השלישי המוקכס ישלם לו התלות בטבע אמי׳ן הוא חשבון העשרה שנתקררה עליו דעת כל בני ישוב והוא קוד מופלג בתכלית ההפלגה מפני מה עשר ולא תשע , עשרה ולא אחד עשר והמין הרביעי שאינו מוסכם ולא טבעי הוא הרש והעושר יכל זיי לי'?" 3י^יי לחג• הדבור מתחלק לארבעה חלקים החלק האחד הוא שכלו אמת היילק השני הוא שכלו שקר החלק השלישי מורכב משניהם החלק הרביעי הוא שאין בו לא שקר ולא אמת וגם זה צריך ביאור רחב - (£' \ מיני הכמות הם ארבעה והם כמה נפרדת וכמה נמשכת וכמה מישכלת קובלת שני ענינים מובדלים זה מזה וכמה זמנית מצואה בדבור הספור וגם זה צריך ביאור רחב - פ״א * הקתרים העליונים שלא הרגישו בהם