Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 10

— 10 — השמים ולבך תשים אל הדעת המשויימת במדה הזמנית התורנית ואתה דע לך j בדעת ובמעשה תדבק הנפש בעולם העליון וזה נמשל בגרגיר הנזרע נארץ והעיר מחשבותיך לזה ל״ב ♦ אין מציאות להרגש בפעל כי אם במורגש וכן אין מציאות לשכל האנושי בפעל כי אס במושכל• ל,'{♦ אור השמש מהפשע על הגופים וכשהגופים נעדרים האור חוזר בעצמו בלא תותפת ובלא מגרעת. וכן ההיקש הדמיוני בשכל ובנפש וכן זה האור השמשי מהפשע על הגופים וכשהגופיס מתנועעים אין האור מתנועע וכן ההיקש בנפש ובשכל. ל״ן* J שוד הבכור והלויס ותכהן גדול גבוה מעל גבוה ל״ךן ♦ כל מה שיתגשם המצוי יותר יהיה נראה להרגש יותר וכל מה שיתפשע השכל מן החמר יהיה נראה לשכל המעיין נו יותר לץ ♦ אם יבא החכם ללמד הענינים הרומניים השכליים למתחילים בעיון לא ישבלום דמיוניהם ואם יאמר שום זיוף לשבר האזן לא ישנלוהו השכל ומעשים הם המציירים השכל כ.ל שכן שיהיו הס עצם השכל רצוני לומר שישיב המשיג ממין המושג והבן זה. ך״ץ♦ צורת העולם שבובית בהכרח לפי שהחפץ המקיפה אמד כמו שהקו השובב העגולה הוא אחר - ל ח J שוד תקיעה ותרועה ושלשה שברים ותקיעה המדובר בהם נמקים זה הוא דיך אסמכתא בעלמא לזכרון הנמשלים העליונים התיכוניים הגלגליים כולן הנמשלין בהם ואיזה בית הרואה. ל'23 ♦ כל דבי־ המצוי בלב החכם בלא שתות ובלא זמן נקרא חכמה וכל ציור דבר אמתי שאינו מצו■ בעצמו בלא זמן אינו חכמה כלל וכל הסומך עלית אינו מכם אמנם הוא מקובל• £׳♦ המשלים כולם הם סימנים כדמות ציוצים להעיר בהם אל הנמשכים הנעלמים. £״א J בענת החום מהפשע האויר וכן הדמיון על דרך משל במתוארים נאש וברוח העליונים והוא סוד אש לפניו תאכל וסגיביו נשערה «אר ס״ב \ הדבור שגולה לא מגביל וצריך להתבונן בזת £׳ץ ♦ הנפש אור הגוף והחכמה אור הנפש והשמש אור היום והירח אוי לל'לה מ ף ♦ ההפרש העיוני שיש בין יש למצד יע גו ע'יו דק מ״ה * השר הגדול הוא השובל צורת האחדות וצורת הנקודה הפשועה והשכלים הנפרדים שוגלים צורת הקו וצורת השנים שהם התחלת המנץ מצד היותם עלות ועלולים והרקיע העליון הוא במעלת השלשה וקיבל צורתו וצורת הגוף לפי שגדר הגוף הוא היותו בעל שלשה רחקיס וההיולי במעלת הארבע לפי שקבל ד׳ צורות הרי לך חשבון העשרה שבו צורת העולם הכללית עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. £ץ♦ מציאת האדם לשלשה עניינים והס העמדת גופו מדת זמנו והעמדת מינו להתמדת ההויה והתמדת נפשו לחיי עד.{ העין רואה אח־ שבע חליפות (א״א מעלות כתנות או מחיצות גשאי שפרים) ורואה כוכבי הגלגל תשמיני אחר שנעה גלגלים והשכל האנושי משיג מציאות החכמה העליונה אחר שבע מכמות ולזה נועה שוד אמרם ז״ל כמה מעלית היו בסולם שבע ס׳יח * כמו שהמזון נמש מה שחלף מן החי כך האישים ההודים חלף הנפסדים להתמדה ההג'ה מדה זי,:ה: JJJ'Ö כמו שפעולת האש נכרת בגחלים המקבלים הצנע האיום כן פעולית השכל הראשון נכרים נשאר הנבראים. J׳ ♦ גנה אגוז רומזת אל גנה מיוחדת וכן נאמר דודי ירד לגנו באתי לגני ואין אגוזים בלשון רבים בכל המקראות רק בלשון חכמים ז״ל הרנה• 3׳א{ צורת העולם עגולה לפיכך צריך לעיין תחלה במעגל ובמחוגה ובמעמד ובקו