Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 8

— 8 — דואה ואין מבין מאין לאין והכמות מתפשטים באדר נכח והטנעים מוציאין אותן לידי מעשה בבל אסד ואחד מהטבעיס בפי הנגת סמר וצורתו ומזגו כדמיון הגפש הצומחת והמיה והמדברת שהן פושטות בעולם ומתרגשות במקבלים וכן ההיקש בעין הרע ובדבור המכוון לרע ופעולותיהן גס כן כפי הקירוב י והמרחק ומכאן קמכו רז״ל שההיזק ראיה שמיה היזק. הלא תראה שבלעם נצרך לראות את העם נאמרו אשר תראנו משם ולהתקרב אצלם שאס לא יראם לא ישלוט בהם עין הרע ואס לא יקרב אליהם לא יפעל בהם הדבור הרע והמבין הוד כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר יבין זה (* וזה קוד ולא יהיה נהם נגף בפקוד אותם, ואין מבין. וכל זה צריך הבכה זכה ועיון דק וכן העניין בברכה גנשוק באמרו קחם נא אלי ואברכם ■ ך,׳♦ כתות הנפש הכללית חמשה על דעת הפילוסופים והם הנפש הצומחת והחיה והמדברת והפילוסופית והנבואית ושרשיהן ממשה והם הרקיע וגלגל השכל והמיס העליונים והשכלים הנפרדים והשר הגדול הנברא הראשון ואצלו פוסק הכח הנבואי וראוי להתבונן מאד נזה כי סתום הוא. ף♦ עניין השכל האנושי בנפש המדברת כדמות האויר בנוד וזה צריך ביאור רחב J s שורש מציאות הים ועיקר היותו הוא התר עליון תורני תלוי באילן גנוה נעלם מכל עיני בעלי המחקר העיוני דק בהיותו נקרא במעשה בראשית ימים בלשון רבים הוא נעלם גם כן מעיני רוב המפרשים מבכי עמינו והנותן טעם ממה שאין נו טעם (א״א עיין נ״י ייש״י) דג העולה מאספמיא כטעם דג העולה בעכו. מי חזי מר כמאן דלא טעים תגשילא ר״ל שלא בא עד קצה הגבול הטבעי למים על הארץ ולא לתנועת מימיו שהם מתפשטים ומתקבצים בכמות החמה והלבנה שהם גם כן שבות התמדתם ועמידתם במקום אחד וזה גם כן עיון טבעי דק ועוד ארחיב לו הביאור בזה המאמר. ך]׳ ♦ האויר והמיס והעפר רוחין כמי שנידע מטבעם והאש מושך במודגש כהמשך השמן אחר הפתילה וגלגל האש מושך את לחות האויר הפוגש גו כי הוא מזונו ואם ידומה הקתלקית האויר תהיה מציאות האש נעדרת לגמרי וכן העניין בחום הלב כל זמן שהוא בכס תמימותו הטבעית מושך האדר שהוא מזונו, וכשיסתלק החום הטבע* יסתלק המושך וזהו אמרו רוח הולך ולא ישוב נמצאו החיים תלויין נאדר שהוא כדמות מזון לכל בעלי סיים וכל זה צריך עיון דק וביאור רחג . 23׳ J כל השמות והפעלים והכלים מושאלים אצלינו לא אצלו ית׳ וכל זה קוד מופלא קוגל רוב דברי התורה והנבואות. י׳ ♦ גלילה אין האדר הנודע אצל אנשי לבב נכר מעני שלא יפגוש בו האור השמשי ולא ביום מפני שינצחהו זה האור השמשי כמו שאין אנו ריאין הכוכבים ביום לפיכך נראה זה האדר במקומות הצללים וכנראה מלהב הנר כצל העפעף והבן זה. והראיה הגדולה על זה היא שאם יכנס אדם בבור עמוק כשאין האור פוגש בתחתית הבור מפני עמקו אז יראה הכוכבים ביום שאנו רואין בלילה וגם ביום בשעת לקות החמה. ד׳א ♦ התחתונים מקבלים כתות מהעליונים כפי סדרן כדמיון הנר התחתון המושך אור מן העליון באמצעות פגישת הענן בעליון וזה קוד סתום רומז אל עמוד אש וענן ומעיר קצת הערה דמיונית אל מזבח הקטרת - ריב J האדר מתפלש נמים לפיכך הדגים מקבלים קצת חיות והיאיה הגדולה היא כשיתחממו המים סוס תזק א״א כיין צרור המור פרק ה׳ נניס חמד כי׳ 157.