Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 4

— 4 — Talmudischc Exegese von L. Horwitz, Rabliiner in Wien. נמש׳ ג׳ עי ן ש״ז ע*א וכ״ה באנוש דל"נ פי״ת בשנוי לשון. קצה: אישי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים ונו' ר' יהודה הגס לששירצה. והדבר יקשה לש• ששונו י, «P, ענין שנח הנה לאדם גדול אייל ישר השולה שהיה חכם לק בעש אשר לצשה נששו להיוש נ;? ועוד וכי ניד האדם להשתמש נמית ה נ שש שהיא י החכמה בהשחמש נאחד החושים הגשמיים לקרבם שעם ולרחקס שעם? ועיין לש"׳ וחוש' שנדחקו בזח, ולולי דבריהם ז״ל הנה מקום אח׳ לשרש המאמר נדרך אחל, ומקודם יהיה לבאי דבלי המדרש על מאמר הכתוב ברא' מ״א ל״ע ויאמר שרעה אל qpv אחלי הודיע אלהים אותך אש כל זאת אין נבון וחכם כמוך אשה תהיה על ביש׳ וגו׳, אלו לא הודיע אלהים אותך את כל ואת לא חייתי אומר לך כדברים האלה: אתה שהיה על בישי ועל שיך ישק כל עמי — והמדרש הזה אומר דרשוני, דנהשקשה ראשונה איננו מחדש שום דנל בניאו? המקרא ובהבנתו זולש אש אשר מהשך מאמר הכתוב, ימי לא ידע בכל אלה אשר מכלל הן נשמע לאו? וע׳ בש׳ אהבת יונתן להשערת ש׳ תרומה׳ שכ׳ ישוב נכון, ובעקבותיו אלך גס אני ואומר דיש כאן רעיון עמוק יותר מאשר נלאה מששעותו. — דהנה מודעת זאת דיש נ׳ מיני חכמות בעולם, א היא הנתונה לאדם למנה מאש הש״יש על צד החנינה והחמלה מבען ומלידה וכש״ה משלי ב׳ ו׳ כ׳ ד׳ ישן חכמה וגו׳ וכנאמר דניאל נ׳ כ״א •הב חכמתא לחכימין וגו׳. נ' היא הנאה לאדם לעתים מזומנים מכת מערכה המזל אשר שחת ממשלת והשגחת הש״־ש וכמ״ש ז״ל מזל מחכים ומזל מעשיר, והדבר ברור נ• •ם יתרון הרנה לאותה החכמה אשל היא מתנת אלהים מאת רעותה שהיא מצד המזל, יען יש נכח האדם נושא נזרה להששיע מחכמתו גם לזולתו מבני אדם להיות לו כשלא ׳יעז בכל אשר תשאל נששו ממנו, כי אל מי <ניש למזלה האיש הנבוך ותשנוך בשני• עניניי לדעה איזה ילך יכשר לשניי, אס לא אל אשר חננו אלהים בסכמה והשכל? הלא חכם w״q מנביא י. אך לא כן החכמה אפל מצי המזל, באין ששק כ׳ אין נכס המושפע ממנה להעיב בגללה גם לזולתו משני שנתונה לק לו לבדו מפחת מערכה מזלו, ואם השעה משחקת לו ומזלו גורם לישן עצות בנפשו, מה ישכון ומה יועיל לאחרים שאינם מבני גילו להחזיקם נפצה ונכוחה? ומה מאוד נמלצו נזה אמרי יושר נפי איוב לב לדד השוסי נאמרו לו: איוב'ל״ו נ' מה יעצת ללא חכמה, ירצה מה יועילו דברי עצתך לקשי יום המורד§ מסיעי הזמן כמוני ׳ ואם אתה חכמת מצד מזלך, חכמת לך, ואולם לאיש כמו:׳ אשר חצי שדי עמדי, לא תשכון, וללא חכמה תחשב נגדי. ולעומת החכמה הזאת עינינו הרואות, נמה גדול נאם של החכמה האמיתית הנעועה בקרב איש מהריון ומלידה עד שיסופר נקרא ממלכת שנא איך אמרה לאדונינו המלך שלמה ע״ה ד״ה ב' ע' ז' אשרי אנשיך ואשרי ענייך אלה העומד׳ ש לפניך תמיד ושומעי, את חכמתיך, כלומר הן שגבה וגברה מנת חכמתך כל 5ל פד שכל הנלוים אליך ושומעים דברי חכמתך מאושרים המה בגללה , ועם זה יתכן ג*כ מאמר הכי מלכים א׳ ה' כ״ו רד' נתן חכמת לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום נין חיים ונין שלמה וגו׳ דלפי ששועו יקשה מת קשור ויחוש נין ריפא לשיפא דקרא? אמנם עם האמור יבא הקשור על נכון, ודי נתן חכמת לשלמה, ירצה יען מאת ד' נתונה החכמה לשלמה והיתה אם כן לו נכח נובעי׳ לא נכח המזל, לכן חפן ד׳ נידו הצליח להועיל ולפעול על ידה גס לזולתו, וז״ש ויהי שלוש בין חיים ובי! שלמת. וגזה יבוארו תיעב דברי פרעה אל יושף, ואלה הדברים אשר שמו חז״ל נפי פרעה: אחרי הודיע אלהים אותך את כל ואת, ר״ל אתרי שאני רואת. בעין שכלי כי מנת תכמך נתונה בקרבך ונטבעך מאה האלתים ואין נבון וחכם כמוך להגיד תעלומות, לכן אשמע לדברי עצתך ואחרי דבריך אעשה ולא אשנה, לשבור נר בשני השבע, למען יחדל עזי רעב נשנים הנאות מעל גבול ארך מצרים, ואולם אלו לא הודיע אלהיס א,חך אח כל זאת, כ״א רק מצד מערכת המזל היית עולת נגרם המעלות מניח האסורים לפתור חלומות כעוג בעיני, לא ת״ח׳ אומר לך אתה תהיה על בית׳ ועל פיך ישק כל עמי. ובטרם אבוא אל מערת כונת׳ בפירוש המאמר אשר הצבתי בפתח דבר• אלה, עוד רגע אחד אדבר מההפרש נץ שני מיני המנמוס שזכרנו, כ׳ החכמה אשר היא נתונה להאדס ברת נובע" היא תעוז לחכם בכל זמן מהזמנים, לא השתנה ולא תחליןז כחה כל הימים, אבל לא כן החכמה שהיא מצד המזל, הנת במרוצת הימים ובסל,ן> הזמנים באשר יתהפך גלגל החוזר בעולם בן תתהפך זהר יפעתה ולא ח1שין> תת אורה עוד כאשכ