Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 45

סימניא ונו' יהנה נהפיחחא דקיחא ההגיוני נגדיל ««שלה ר1«י, גי «צאני לכמה הגאים ותש׳דים שנלחו «שני צליח וגדליה לוס לחיץ לגבולם, ייחל השליטה שנשאלו נא*• נצרה ונחלשה, היו שיניהם צושיוה להשיההא והגבול «לום, שיבוא הווושינו והגואל «שם, אחל יילתמח גוג ומגלב, ונחנו נו שימן שהוא "יתיב ביני עניי שובלי מלאים" והם החג«ים והחסידים שבלמו לשם «פני ממס ה«ע׳ק, והמה מקבלים ושובל* ישולין «אהבה "כולן שלי ואשיל• נחדא דמנא", ני נזה שבלמו ונחלו בישיבה ח״ל, שלי עצמם מסלצונות הצולל, הנקשל בישיבה א"׳ ונאשלו בכבלי נחל נאלצם החדשה, ונשכח «לנס א"• ויושביה, והמה האומלים כל העולה מנבל לא״י טובל נטשה אבל המשיח למולח עוד לאלצו »אס כי שלי חד" והיא הגוף מאשילי עני ובלול ««שלה לוס, נכ״י "אשל חד" והוא נששו ולנו, כי עיניו ולבנו כל הימים לאלן הקדושה והוא יושב על שעל וגבול לוס ועומד ומצפה להטה אשל בה ׳ששון ד' לוחו על כל נשל ויכילו וידעו כ׳ המה חשל׳ בינה, ונפשוחם חכשישנה להמולה לצדק ויצטלכו אליו "דלא אעכב" כי נעה ההיא לשחאוס יבוא אל היכלי האדון אשל אהם מבקשים, כהבטחה מלאכי, כי הוא עומד על המשמל, ונשמעו לגשוח קול השושל «לבוה בני אלם אחליו, א! נטלם יקלאו יענה ויאמל הנני הנני, להחיוה ולגאול מעבדיה החומל ולהניא לוח ח״ש נעלמוה הינשוח. ושמו חכמינו בשי המטיח, נחשונחו על שאלה לי״נל: אימהי אח׳ מל? א״ל היום — היום אס בקולי משמעו, והוא כמאמלם מדלש קהלת: חולה שאדם לומד נעו״הז הבל היא לשני חולהו של משיח. וע״כ כשישהחו אונס לקילו לשמוע בקול חולהו וידגישו לדלן החיים וגס ׳שבוהו מהקנאה התאוה והכבוד המוציא׳[ אח האדם «אדמת קודש! א) יבוא נהשח הדעה — והוא ההקח דעה מהלע — כ׳ ביום ההוא ימיה איש עגלה בקל ושהי לאן (ישעיה!׳) — והגפן —!הוא העץ הדעת מהחאוה והמותלוח, לשמיה ושיח יהיה, וזהו שניהה התאוה, וגם נמלאה האק דעה אסלים לא יקנא את יהודה שם י״א, והיא היא שניחת הקנאה. והיה ביום ההוא שולם ישי אשל עומד לנס עמים אליו גויס ׳דלושו והיתה מנוסתו כבוד, לא כגנולים והעליצים שלדסו אחל הכבוד, בכלי חמס וגחלנס אשל נזלועם לכבוש ההבל ומלואה, וסופם היה כבל הל,דף אחל הכבוד, שהכבוד נוכח ממנו; אבל ביום ההוא יהיה המשיח לנס עמים לעשות כמעשהו, לא נחיל ולא נבח בי אס בלוח׳ אמל ד' לנאוה!כליה ד', ואליו גויס ידלושו לשמוע בקול דבלי, והמנוחה הזאת תהיה לכבוד ולתפאלת, חהו שניחת הכבוד המדומה והתגלות הכבוד האמה׳ — והלכו גויס לאילן וכו' והמלכים הצדיקים ישנו ועטלוהיהם נלאשיהס ונהנין מזיו המנוחה ה!אח. נשלם הפלק הלאשון. ואם ימלא חן בעיניך הקולא, א! יבוא גם ההמשך אי״ה נמחנלות הנאות. שלמה סלענקעל, 2N22- לידידי החכם והנבון נ״י! קלאחי יקלתך מן 12 אלול, מלא כטס וליב עם חכמי דודנו, ועל הדעות השונות שנשללו נימינו אלה אשל אין דעתן נוחה מהם, ואמלת: אנשים כאלה משפילים כבוד התולה וע״יז גוסס מחולל על הנדות וגס אותי יעלת לסול מדלכי דדן בקלת ביקוד מומי אח דם הגדולים בתולה ובחכמה. ועוד זאת אמלת דיס באל ולוח נוקד, נחל לך לנאל ולנקל נמאמד חכמינו המפיצים אול על נימים ההם לפדאשינן ממי. ולא זאת אלא אף שם •שלאל לצו הלומים להשביח מהאלן הזאת נימי רינ״ק ע״ז י״ח א', וע״כ נבל מקים שהיה עומד היה נקלא אצלו לוס, והיא מלכות דום, ונהשעל תתכון לגבול ממשלתם, וע׳ גדולות שם נדף מ״ב ומ״ג שהאדין בקושיות ותילוצים ופלפול לב על במה סוגיות שנמלא אשד באו גדולי יומי ללוות, או להעניש לחכמי א״י, ותמה מי הביאם ליומי יעו״ש. ואגב סליפתא משנשתא ושכח את מאמלם: אחה בנציבי! ומצודתך שלוקה נייושלים. והגדול׳ יומי המה השלים ובית יינם ואנשי חילים שהניחו הלומים בכל הפיאסינן להחזיק הממשלה ולהשקיט כל דב ומדון ומדיבת.