Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 38

מי" לשונם ימחיייס א*«ח איש «ל שגילו ובשלי איש «אחיו ו«׳ שי• לו שמלסמש שנים ואסור מגיש וממון גלום •ש מקנה לי, ושרש זה שוי״ מן החנושס שבינינו שבל שועל און לעולם ימצא מי שיחניף לו יאמר לו לא סעלש און גזה ואילו היו כל ישראל מרמיק׳ן בל שועלי און אנשי רשע נעלי הלשון יגול להיוח שמממש הנישה היה ער מרע אנל המגישים גורמים לגל רשע רע שאינו מהחרע לעילם כ׳ נכל מקום שהחנושש מצויה שם לא ניכר רש לשני שוע וצדיק לשני רשע והיה בצדיק כרשע. ועוד נמקים שחחנושה יי מצויה לעולם לא יהנרר שום אמה לאמחו מצד האומרים לרע עוג ולעוג רע לשום ששלים למרום ולהששיל גנוהים ועוד שאשילו הגנוהים ממניעים לרשעים אולי יובלו להשיג על ידם •והרש הכבוד והשררה כי זה הדנר אשר נקשה נששס ומושגים להששדלו על ידי חסנולוח ונזנושה כנודע מדרכי דור ההשוכוש זה והעדר השלום גורם גם תעדר ההוכחה נ׳ אילו היינו אוהבים אס ה' נכל לננינו היה מן הראו׳ שבאשר יראה האדם נחנרו דני ענייה או ישמע אומרים עליו כן שילך אליו נקשר וידנר על לנו מדוע כבה עשיה או לא מעשה כן עוד אס המצא ימלא שאמה נכון הדני כדי להשיגו מדרכו נאמרו אליו כלך מדרך זה בי לא יכשר שני אלהים ואדם, נמו שמלינו כשהבן אוהב לאגיו ורואה נאי!ו אדם שעושה דני שהוא נגד רצון אביו נלי שסק שהנן משחיל בכל שקן! ועז להשיבו אל אביו ביי שיהיה רצון אביו נעשה ולהשיבו מן הדרך אשר הוא רע בעיני אביו, כך אלו הישה אהבה ה׳ חקוקה בלבבנו וודאי האהבה הימה מקלקלח אח השורה שאשילו זקן וחכם ואינו לשי כבודו לעשל עם כל אדם מכל מקום מאהבה ה׳ הולך אל בל יחיד אשר עליו שמע או רעה או ידע שעשה דבר נגד רצון אבינו שבשמים והיה מחזירו למועג בינרי מוסר דברים עונים וניחומים כדי למלאוח רצון אביו שבשמים אשר רצה נזה שעמך בולם צדיקים יחיו, ועשה היוכל להחשאר אחד מחכמי דודינו שעשה דבר בזה מאהבה ה' לא זה ולא שחוש מזה, אלא אדרבה •חן שמחה בלבו נשמעו דנה עם על איזו מכם וגדול אשר הוא מחקנא נו מצר אחו מעלה שרואה נו וחובר שהוא ראוי אליה יושר ממנו על כן הוא מחבבי בקלונו לומר שחגיו בזוי מעם והוא שהלה קל וחומר שלא יעשל עם שאר בני אדם השסוחים מערבו וחושב להשער נעענח לא יועיל לי חובחשי בי לא יקבל ממני כמו שנאמר ואחרי לא יועילו תלכו ונאמש אינו נסער נשענה זו כי לשניו מי גלוי ושמא יקבל ממנו, אבל האמח הוא שלרוב גשוח רוחם אינן רוצים להעסל עם מי שנראה להם שהם שחוחים מערכו, ואילו היה בל אחד מוחזק בעיני חברו לצדיק וחיה ין אוהו לכןז זכוח המרשח• כי אולי אינו מחזיקי כרשע, אבל אל ה׳ הוא יודע שאין הינר כן אלא אדרבה בל איש מישראל אשילו הקנונים שנהם וקל ומומר הגדולים בל אחד חושב שאים אין צדיק בארן וכאילו אין עושה עוג בעמיו רק הוא לבדו נשאר מישר הרשאים צדיק וחסיד ועניו וכל העולם אינו שוה למאומה בעיניו וכולם בעיניו כרשעים, ואן! על שי כן אין יורש ואין מבקש אח מניו לשחוח לו בדברי שלום ואמש לאמור מדוע רכה עשיח אולי ישמע המנצלוחו ואולי ישיבו מירכו, וכל זה נמשך ממיח שנאה מנס שבינינו ומדה זו נשחרשה בינינו מן חורבן ביש ראשון ושני שנניח ראשון היחה שנאח חנם נין נשיאי ישראל ונניח שני בין כל ישראל כדאישא משבח יומא, והלא דברים קל וחומר אם נחרבו המקישים נעון שנאה מנס קל וחומר שלא יבנה כל זמן שמיה זו בינינו, כי עכשיו היא נין נשיאי ישראל ראשונה ואחר בך בין כל ישראל כי כולם מהקנאים זה נזה הן בשורשם חן במעשיהם הן בנשיאושם הן נעשים הן נבל ישרו! שרואה שום אמי בחברו הר• הוא לו למקנא וכעס יצרה על בן מעילין דוש׳ זה נזה מקצשם ניסוג היהודים ומקצשס גם בשני האומוח, והשנאה של איש ישראל קשה יושר מן שנאה תאומוח ני שישראל השונא לחברו לא ישקיע האיש עי אם אשר שלה להשקיהו כיס ההרעלה ועד הקימו מזימוח לני אשר משב על היהודי סברו לאביו גס בלילה לא שבב לבו מלהרהר בדברי הרהורים נמה יוכל לנצח אח מניו להדיח עליו הרעה להשיב עמלו בראשו ועושה כל מיני חחנולוח בעולם להפילו נרשמו אשר טען לו ומלשינו נבל מקים נדי לשיבוש שונאיו ועל כזה נאמר הולכי רכיל היו בך למען שפוך דם, וכל החמנולוש הללו א'( שום שונא מן האומוח עושה כן בשקידה רנה, ויושר קשה מכולם שבבל אלה הוא מראה לו פנים שוסקוח באילו הוא ריעו ואהובו ואין ברוחו רמיה עליו ושונו מלא מרמה וחין כמי שאמור בירמיה וידרכו אח לשונם קשחם וגומר ואים מרעהו תשמרו וגומר נשיו שלום אש רעהו ידני ובקרנו ישים ארבו תעל אלה לא •אשקוד נם נאום ה' אם בגוי אשר כ!ה לא שהנקם נפשי, ואם שדקדק בהנהגה דור חהשובוה זה ולנןועת זה שדקדק גס