Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 37

87 הגרוע זלע ששמן כמו שהארכנו לדני מזס נספר כל• •קל עיין שם, על ft לאי׳ להזהירם לכל השחוח על המעשר ויירש• רשומות אמרי שמלח צדקת •ש גס רמז לישן מעשר אך המנזנז אל •גונז •ותל מסומם צ׳ היינו מן ק׳ והוא השרשה המעשר ד׳ היינו מן ה' והוא החומש. גם ראו• ליזהר להעמיד גנאים רחמנים אשל ירגישו ניוחקם ויסרנסום נליוח וזכותם יעמוד לכל הקהל, אך גמדח גמילוה חשיים שהיא גדולה מן הצדקה לא לאיתי נזהרים כי גמילות מקדים גם נגושו וגס לעשירים ודגל זה אינו מצוי מצד השנאה והקנאה שיש לכל אחד על חנילו והלוא׳ שלא יזיקו גידים או על ידי נלמא ננזקין אגל להיעיג אין אתם ומה שנזהרין ניוחל נצדקת שנותנים לעניים היינו לשי שאין מהקנאים נהם כלל אגל העשירים קנאים פוגעים נהם על כן אינו ננמצא שיחידים יגמלו לסם חשד על כן ראו• להזהיר אח העם על מדה זו כי עינינו הרואות מצנינו נאלצות העמים כ• הלוא׳ ויתקיים כשאיש אה רעהו •עזורו חן נעניני השתדלות נחצלוח מלכים ושלים הן להיות לו לעזי נכל צרכיו כי עולם חשד יגנה והקדוש נרוך הוא חפץ חסד הוא וכשאנש׳ חסד נאספים אז נם ה' אסן> שלומו החשד והרחמים כי כל המרחם על הגליות מרחמים עליו מן השמים על כן ראו• להחזיק עמוד זה ניד גני עמנו שיעשו חנך זה עם זה והוא יתד שהכל תלוי גו. מוסר עמוד האמת קשה מאוד לתקנו כי לוג ההמון עם למדו לשונם שקל ולח ישימו אשם ננפשס נשנוחם אח טעמם ודנולם לפנות הידוע אילו תם חמע״לים נרחונות קריה וסן שחוט לשונם כוננו על יתר לילות נשכני וערי והשמיעו אח כל ישראל אין נקי ואין אדם יכול להחנא משוט לשונם כי יעמוד נלאש כל מוצוח ונודה מלגו ים מאין דגר שאין נו ממש לא מינה ולא מקצתה ולא היה ולא יהיה ועדת מריעים שנינו השמחים לאיי שומעים חרפת ודנת עם או יחיד אשל עליו יצא הקצן! מן מוציא הדנה ותם מתפשטים הקול בכל המקומות אשל נקהלו שם היהודים נעליהם למען הנאיש ריחו בעיני כל יושג הארץ ונתא סלקי ונחתי לניס מבני עמנו ואין מקנלין מיסל על זה כלל ובנית יין פשיעא שאין מענשין על זה ולית דין ולית דיין ויאמרו שזה מנהג העולם ועולם כמנהגו נוהג ומי יוכל לסכור פי כל יובלי שקל! ולא ידעו נ• בנפשם דברו נ׳ לא לעצמם לנד הרעו שגורמים לעצמם אניון וכליו! ואשם לא תכנת ומאכיל'! אותן גחלי רתמים אלא שגורמים רעה לכל שונאי ישראל תנא היא המיה שמסרבת שני נחי מקישים על שהיתח האמה נעדרה ואמת לא ידברו ומכל המיות הרעות אין לך מיה רעה כזו וינר מלוי מאוד בינינו יותר מנכל אומה ולשון, ונענין משא ומתן בדבר שיש נו יררא דממונא וודאי כל תאדם כוזב ולדעתו לא יקרהו עון נזה כלל כי אומר שנן דרך התגרים לשנות וחושבים ב׳ על ידי זה הם מרוימים אמנם יותר הם מפסידים ממה שמרויחים כי כמו שהשקר אין לו רגלים כן מה שהוא מסגל בלשון שקר אין לו תקומת כמו השקר עצמו שאין לו קיום על כן נכון להזהיר אח העם ולהודיעם גדול הנזק הנמשך מן שפת שקר אולי ישמעו העודים שבמחנה העברים ויקבלו מיקר. מוסר עמיד השלים הוא החותם אח הכל כי כשם שאין לך י כל• מקבל ברכה כמו תשלום כן אין לן כלי מקבל ההפך כמו תעיר השלום ומידה רעת זו רחמנא ליצלן המחלוקת שבינינו לא יי שגרם זה חורבן שני נת• מקדשים שנחרבו נעון שנאת חנם חלו?" כמה וכמת חורבנות וגדושים ושמדות ותלאות ענרו על עם ה׳ אלה נקנח תעדר ׳•־".־ W השלום ני ינר זה גורם שנוסן> על שונאינו מן תאומות כל אחד מזיק אח חנירו בכל אשר ימלא נכחו לעשות הן להכותו נשנט פיו נרחיב היהודים בלשון תרע הן לזזיקי בממונו מחוק לרחוב כל מ׳ שיש לו קנאה על חנירו אם אינו חסיד ונעל מעשה אשר יוכל להתאפק עד מחרה ירון דברו להבאיש ריחו גם בעיני האומות ונזה גורמים שכל ישראל מוחזקים בעיניהם כעושי עול במקום שכנר חשנו ששארית ישראל לא •עשו עולה וחר¬ יש לתם הודאת נעל יין כמאה עיים דמי כי יאמרו הרי הל אחי מישראל מעיד על חנירו כ• הוא איש חמק רע עד שכולם מוחזקים נזה ואחר כך מגיעין הדברים לחצרות המלכים והשרים ייאמרו כי למלן אין שוה להניחם, שמו שמיס על זאת על עם עור יעיניס •ש כ׳ בנפשו ידבר כל דובר נבלה כזו ולו חכמו ישכילו יבינו לאחריתם עי היכן תגיע הנזק הנמשך מזה והלוא׳ שאומה קטנת ושפילת כזו שתתקיים נין האומות בזמן שאיש אח דעהו יכבזויו וימליץ בעדו נכל מקום וכולי האי ואולי יש חקוח ברחמי ח׳ שיוכלו עמוד נין האומות וכמת ספקות יש ניני מחמת כמת דברים המתנגדים לנו א§ זולת ההתנגדות שבינינו, אמנם בזמן שמחרסינו ומסריננו נם ממנו אז ממון תשכל חרב