Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 29

80 יכבד גביע אם רק יבאנו עד אשר ימלא יין זך אז קל יהיה כמעט יעוף למעלה וכן הגויות הם קלים כדוחות מזה ברור שההעתקה השיריית לר' יהודה הלו׳ חסרה מאד מפני שרצון המשורר איננו לצייר הכבדות של הגביע כי הוא טבעי ונודע אבל הוא מצייר הקלות אם ימלא יין שכמעט יעשה כנפים לעוף ואם כן המאמר והם חרש את חרשי אדמה אך למותר ומשפטו ומעשהו כאן רק בעבור השוות החרוז למלת נשטה ובהפך זה חסר האופן השני שבאם נמלא יין הוא כל כך קל שכמעט יעוף הנה והנה ודילוג זה הרעיון הוא מורגש מאד כי הוא אבן פנה בבית זה ועוד שהלשון מלאו יין וקלו איננו על צחות לשון הקדש אבל הוספת הרו שואית של וקלו היתה בעבור מצוא היתד ועוד כי מלת אשישה פרושה לפי האמת עוגה ולא גביע והשתמש על כל פנים במלה מסופקת תחת שהיה לו לבחור אחת מהמלות האחרות ברורות הבאור וגם כאן שבנו למה שאמרנו מרוחב לשון ערביי כי ראה נא כמה תיבות יש בערבי לכנות בהם שם יין והשתמש המשורר במקום הזה בתיבת ראח כדי לסגור החרוז השני בארואח שהוא הקבוץ הנשבר מן רוח ואם כן הטלות אשר בהם המושגים הראשיים בשיר זה והם היין והרוח מקומם כסוף החרוז כי שם כחם יותר נראה ונרגש וכמו כן המלוח יכבד ויקל באים בראשי החרוזים השנים מהטעם הזה בעצמו ובאמת מי שיודע ומבין כל הפרטיות והשלטויות היפות בשיר זה הערבי תקשה עליו מאד מלאכת העתקתו ללשון עברי ובפרט אם יעמיס על עצמו שמירת משקל ידוע ואף על פי כן הנה הבאתי לך בטנא פרי יגיעתי בהעתיקי אותו לעברי במשקל שתי תנועות ויתד וזה תארו רזצבד $אד הבום בעוד.רקה עד מלאת יין קקיום ך,רוח תקל אזי כמעט תעופף ק קלו ב^רים אם בא$ם רוח ודע עוד שהיותר מעיק בשיר ומפסידו הוא המשקל והחרוז_אשר גנב גנבו מארץ הישמעאלים• ואין להם חלק ונחלה בלשון הישמעאלים• %ר כגפנים בארץ נכריה שתולים ויקו לעשות ענבים ויעש קוצים וחרולים כי הנה ככר ידוע שהערביים ידמו השיר כלו לאהל אשר נקרא כערכי בית וכן שני מאמרים שיריים שחרוז שלהם אחר הם בית וחלקי השיר הם חלקי האהל לכן החרוזים האחדים הם דלתות והחרוז הראשון הוא הדלת אשר לנכחה תסוב השנית עיל צירח והוא הסוגד וכן כערבי החרוז הראשון נקרא צרב והשני טצרעא ועוד יש דברים שהם כחלקים מהאהל והם המיתרים והיתדות וכנגדם בשיר יקראו הערביים כל תנועה שיש אחריה נה נראה או נסתר סבב ופירושו מותר מפני שתנועה כזאת נמשכת במבטא כמו המיתר שנמשך בהפך לתנועה שאין אחרית לא נח נראה ולא נח נסתר שהיא קצרה במבטא ובהתחבר תנועה קצרת לתנועה נמשכת קראו שתיחם יתד והוא בעברי יתד כמו מלת לקד תנועת הל״מד קצרה ותנועת הקיף נמשכת ושתיהן יחד חן לפי הסכמתם