Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 28

ואולם דע ירידי שבכל זח השירים העברים אין באסשדותס שיהיו כל כך כתכלית השלמות והנעימות כשירי ערב והנועם הראשי בשיר בהרבות מלות שונות לענין אחד או בהכיא ענינים נפרדים במלות שוות חמך בעברי מפני שלשון עברי קצרה מאד ולשון ערבי רחבה ועשירה במלות ושרשים ואם שבן חריזי התאמץ להראות בספר תחכמוני מעלת לשון עברי הנה באמת לא הראה כי אם כח עצמו באריגת מליצות שונות ובחמציא ענינים חדשים ונעימים לקרא אותם אכל לשונו איננה עד* צחות לשון עברי והאספסף אשר בקרבת מלשון ארמי ותלמודי אינם טיפים המליצה אבל מורים על חסרון הלשון וקצורה ואם רצונך שאביא לך דוגמא על ההבדל'הזה בין שתי הלשונות שים עיניך על מאמר ערבי אשר זה לשונו מן קרע אל כאבא ולג ולג ומן טלב שיא וגד וגד ובאורו מי שדופק על הדלת טבלי חשך הוא יבא בה ומי שמבקש דבר ומתמיד ,בבקשתו הוא ימצאהו הנה כאן שתי המלות ולג דומות זו לזו אולם ולג הראשון שרשו לג בדגש הגי״מל תמורת לגג והו״ו הוא ו״ו החבור ואותיות ולג השני הם בלם שרשיות וכן וגד הראשון הו״ו בו חבור והשרש גד תמורת גדד והשני כלו שרש וזה באמת נפלא ונעים לכל ח־ך טועם מטעמי מליצות יפות וחכורי מאמרים מתוקנים תקון שלם וכמות זה הנעימות יקר בעברי ופעם אחת מצאתי בשיר ד יהודה הלוי עמוד פ״ד מספר בתולת בת יהירה מלת בזוז יו נשנה בשני חרוזים נם כן על דרך זה שבראשון כלו שרש מן בזז ובשני ענינו בדינרין שלו מן זוז והב״ית שטוש־ת אכיל ההלצה הזאת אינה בי אם על ידי הדחק כ* זוז הוא מלה ארמית ועוד שהוא שם דבר לבד והוא מטבע ידועה ואינו שרש פעל ועור שהמאמר בכללו והיו כל כלי חמדה מתיו אינו עד* צחות לשון עברי אשר מכל זה נראה שרק הדחק והלחץ אלצוהו לעדות לשון עברי בעדי ערבי אשר הוא נגד טבעו ומוזר לבל בעל לשון ונהפכה השירה בגללו לשיחה בטלה והמליצות הנמרצות כאבני גיר מנפצות ■ וטדי דברי בו זכור אזכור מה שהבאת באחת מאגרותיך שיד מ< יהודה הלוי וזה לשונו אקזישות סכלי נין כבדות וך.ם חיש!;ל חרשי 8ך?ןה ואולם ןןלאו נין וקלו כמו תקל גויה בנזקיה ׳הוא נעתק מערבי אשר גם כן נמצא שם בדיואן וגם אתו הכאת וזה לשונו תקלת?גאנה אתתנא פרגא חתי אדא מלית בצרף אלראח כפת פבאדת אן תטיר במא חות וכדאאלגסוסתכף באלארואח ואס תאבה לדעת נאורו מלה במלה הנה הוא זה