Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 27

למדו ובלשונם דברו וספריחם קראו מימי הנחרות עד זקנה דיצויבח כי הם העם אשר ישבו בתוכם והיו מגודלים על נרכי מלמדיהם ושקדו על דלתות בתי מדרש שלהם במו שאנחנו היום לומדים מהעמים אשר אנחנו חוסים בצלם ורבים אשר אתנו יעקשו גם הם מליצות לשונם על דמיון מליצות לשונות אברופיות רצוני הרומיות והגרמניות אשר כבר צוחתי ככורכיא על זה בפתיחת׳ לספר ההלצה לאבן דש״ד ובספר שרשי מלות הפלוסופיות אשר כתבתי בלשון גרטניא ושם בארתי כמו כן לטדי כי כל הטלות הפלוסופיות לקחו סופרי ישראל מהערביים אם כלשונם בעצמה או על דרך העתקה אל לשוננו הקדושה ועם הטלות האלו נחלו גם על דרך ההמשכה עניני מליצותיהם ובחכמות אפני חקירותיהם ואם תיצה לדבר מענין דקדוק הנח ככר ראית מספרי מספיה שהמדקדקים הערביים היו נר לרגלי מדקדק׳ ישראל ודקדוקי חיוג ובן גנאח שהם מראשונים אשר שאנו מבארם מפותחים מאד כפתוה׳ הדקדוק הערבי ורשוטו נכר בם ונרשם באר היטב עד שגם מי שאינו בקי יכירהו בטביעת עין וטדי דברי בו אעירך על טעות שנפל בספר רקמה עמוד רל״א בענין לשון נקיבה שנאמר על דרך הערה וזה אין לו טעם ואין לו שחר כי טח הצורך להערת בפסוקים המובאים שם ואיך תהיה ההערה על ידי לשון נקבה אבל האטת שראוי לקרות העדה בד״לת ולזה נאמר ותהי ישראל הרצון עדת ישראל ומוסב לשון ותהי על עדת ועדה נקבה וכן בשאר הכתובים ודרך זה הכאור לקוח מהישמעאלים כמו שזכרתיהו בספר מספיק וחרד״ק שהוא תלמיד מובהק של גנאח מביאו במכלול ובענין הספרים המועתקים מערבי כבר זכרתי בפתיחת׳ לחלצה במה שבו די ולא אוכל להתאפק כמו כן משטוח על מה שמצאתי במורה נבוכים הערבי השערתי אשר זכרתי שם אדות לשון בין ידיו מקוימת ואין ספק כי כל השערות׳ בכיוצא באלה קרובים לאמת כי תמיד בקראי בספר עברי מועתק מערבי הנני רואה אותו כאלו הוא כתוב לפני ערבי ועל דרך זה אבינהו על בוריו ואולם כל מפרשי ספרים אלו כראשונים כאחרונים אבדו חלק גדול מההבנה בהם בעבור חסרון ידיעתם כלשון ערבי. ונשוב אל ענין השירים ונאמר שאין ספק שמשוררי ישראל אשר בספרד קראו השירים הערביים ועשו כמתכנתם בעברי ואין אני צריך להעתיק קצת משירי הערב לדוגמא כי אז קצהו תראה וכלו לא תראה אבל האמת שאין דבר משירים העברים הספרדיים שלא נמצא מקורו בערבי ואפילו זה מה שהתפלאת עליו ביותר והוא החפוש תמיד למצוא מלות שוות בהוראות נפרדות והוא מורגל1 מאד בערבי ונקרא תגניס ולזה נקראו ספר תרשיש לר״מ בן עזרא גם בן בשם תגניס והשיר הספרדי כפנימו כחיצונו בעצמותו כצורתו בתהלוכות רעיוניו כמקצב משקליו כלו זרע השיר הערבי אשר הוליד בדמותו כצלמו ושירי ר׳ יהודה הלוי אשר אמרת המה יסעו ראשונה כי הוא הגדול במשורר׳ ספרד ודגל מחנה יהודה הוא דגל מחנה ערב ואשא משלי ואומרו תמהתי ךזקךאי עזיר הלרי האם היוריד 1-1122 מערבים אםדי כינותי אמרתי לא p אקל הוא מלוי הער־הים