Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 13 (1858)
- Issue
- 24 (1858)
- Date
- 1858-01-01
- Page
- Seite 20 (sequence 21)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/4785731-4787280-6613267--2214-4787301- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
20 דורנו מזיו וק״נטה. וגס אני נומס להאמין גפ, אע״ס שזה ארבעים פנה חשנחיח לאמונה כחנה. וכן בטנין הגמילה החפשיס לא כמחשנוהי נשגה תקט״ח מסשנוס׳ עתה, וכשנגיע לפלגן ששה משל אדנל נזה אי"ה ודע כי בכוכבי יצחק מחנלח שלש ומשלים, עמוד 5 , qipj הפרק החשיע׳ נדפש נטעוח אני מבטיחך אשל הסעה וצ״ל אני מבטיחך שלא המעה. גם מה שאמלהי שאם חיה בתולה דבל אשל יכחישוהו חושינו לא היה לנו להאמין בה איננו נכון נאמה ובהחלט, כי לא היה אפשל סידנל אלהים אח האדם לפי חכמתו וגדולתו יהי שמו, אלא לפי יכולת המקבל והדגלים אלוכים אין כאן מקומם, וכוונתי נפלשוס מה שכתבתי בילדות• איננה אלא למען •וודע בי מתחלה ילדותי אהבתי החקילה החפשית, ואמונת• במציאות האל ובתולה מן השמים איננה מצד ההלגל, אלא מצד חחקילח נמשך כל ימי ח". אבל חקילחי נולדת נקלני מצד אהבת האמת, לא מצד אהבת תהפקל ופליקת עול ולא מצד קליאח ספלי הכושלים, כמו שהוא הענין בלוב המתחכמים בזמננו המקום ילחם עליהם ויציל אח עמו מלהחפתוח אחל׳ כזביהם. שאדונה עלב סכות תרי״ח. שד*ל. Mttheitimgen von Leopold Duke8. ל' יהודה הלו* אל אבלהם בן נלוך באשל שלח שקדים וצמוקים ואתלוג מן עיל מלאלח ושבחו נזה החלוז בכף איש תעלה מים ותנא ואמר לי רדה סן יעצרך מטר שחק ושור ענן יעיבו עניתיחו: ככר נחש לנכי והדבר אמת כאשר חשכו זמן העלה נשיאי כף נשיאו והטריחם בנדבת יד נדיבו .ככף כן איש" אמור לי לא ככף איש ועבי יצחק ולא שחק ועכו ראה מה נעמו צמחי מטריו וגן עדנו ומה יפיו וטובו במטה אהרן גמל שקדיו לפי רגע וצמק את ענכו וקשר מעדני דוד תאנים ופתח מושבות אתרוג מכינו צרור הטור אשר רקח זמנו ונר הדור אשר האיר נתיבי היתרצה לך בשם כריחו ל ומנשמת בשמיך גנבו " כאלו מזמן הקור והחים והחורף וטאתך אכיבו מבקש הזמן אור לתכונה ואודיו הולכים הלך וככה זמן אסר בעוד ליל רכובו ובקר העלה מני כרובו ושם בכנף נשרים לב לקחו ועל כנפי זבוב בגר עזבו כאלו אין לבבי מיצורי בעופו אחרי המאדיבו וברח מאשר ידרוש שלומו ונוסף על אשר יעצים כאבו וילד הזמן הביא בקרבו בני קשתו ואביו לא עצבו ואומר אך הלי זה אסבלהו ואחיו אחריו אוחז עקיביו וסגר בעדי דלתי שחקיו ומנע מערוף עלי רכיביו ודברי מועדיו לי שוא הוא וכזב ואין בזמן אמת כי אם כזבו אבל לא נואשה נפשי בכל זאת טיחל ראש אל זנבו והעמדתי מצפה לחזות מה במזרחו ומה במערבו עד ראה והנה עב קטנה