Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 15

לגננו נחדוחיהם, להדריכנו נמעגלי מישור לטוג לנו כל הימים, לזאא גם היום הכה אנכי נצג טל טין המים, כרוה כדיני הטם נמחקק נמשטנוהם, לשלור צמאון האני שמוט דנר ה' וחרדים לפקודהו. הנה ידוט כ׳ כל המשנוש הטונוש ויקרוש, ■הן טנטיוש הן רוסניוח, אשר נטט אל הטוג נשוכינו, לא להללחשינו ולאשרנו לנד נשנם לנו, כי אס להיטיג גס לזולסינו ולהשלים חקרונוחס טל ׳דימו ונכלל נוכל לא«ר כי אם יסונן אושנו השם נמשש דטה נינה והשכל להצליח דרכינו נהאציל טלינו ממרומים רוס דטש ושנונה, או כי ישים גויסנו נריא אולם וחוק כראי מוצק, טטינגו ימלאו מלג ומס טצמוסינו ישקה נרוס טוש- וסמצומוס, או אס ישלח נרכהנאסמינו ונכל משלח ידינו, למלאות הון וטושר נשינו אוצר כל שכיוש השמדה, גנוש ופרדסים ושל אשר ששאלנה עינינו לא יאציל מנו, לא .נאמין כ• להצלסחינו לנד הנחיל לנו מאנוש היקרוא האלה, ני אם להשלים גם זולחינו ולהדמוח נזה ליונרנו הטונ ומטיב..דל}. ליצוריו. נזה המלצח׳ נשננר הימיש פסוק נירמי' ט' כ״נ, כה אמר ה' אל ׳שהלל הסכם נסכמחו וכוי אשר נהשקפה ראשונה ׳פלא מדוט אמר כי אם נזאח ׳ההלל המתהלל ונו׳ ולא די לו נאמרו ׳שהלל לנד? שניה מדוט אמר "טושה שקד משפט וצדקה "לפרט נמטט מלין מטלוש ומהלוח אל משוללנו נו נאמר לו דומי' שהלה וכמאמרם ז״ל ננרכוח ההוא מסיח קמי' דר' חנינא וכוי ע״ש. גס אמרו "נ• נא לה שפצח׳“ הוא לכאורה למוסר? אנל יונן כי מצינו נאל נורא שהלוח כל יכול •סד ׳שלכדו! ולא יספרדו כל שמטלוה האלה הן השכמה, הן גנורה וטושר נרום גרם המטלוה נשגנ מאין כמהו, ונכל הדנרים האלה •נופף ידו רק להאצילם לטוג לנו. נחכמה מצינו "יהנ סכמסא לסכימין ומנדטא לידט׳ נינה" נגנורח רק לחליל טשוק מיד טושקו, נפרט לנו מצדנו ופודינו מכף הטריצים, נטושר כחינ "לי הכסף ולי הזהג וכו' ונשכם רק למלאוה שמשוט וחפן נפשינו, האין ומלואה ושפוני עמוני סול ראמוח וגניש אן לשוטלחינו ולטונחינו הכשיל לנו. וידוט כי לימוד מורה ומוסר השכל לזולחו לא טנור חגמולוח שוא וששלווד כסף כ׳ אס להשלימו מטונ וחומש לננו להיטיג אחריחו ״חסד" •קרא, ונשי׳ וחורש חסד טל לשונה; ולהציל טשוק שנם מרודפיו, הצינהו למטרה למו לשן שנאשם ורשטח מזמחם "משפט" יקרא ן וכחי׳ "׳שפט ה׳ השופט היום ניני ונינך, ולחש מחנה חנם לאניונים לרחם עלי מצוקי הזמן ולשסד מכסו נטדם ״צדקה" יקרא; ומוסר יקר הזה לא יטרפהו כל הון הראנו הנניא נאמרו:" כה אמר ה׳ אל ׳שהלל הסכם וכו׳ ר״ל נמה שהונחל לו מטנט חולדחו ולנו רחנ לקנל חכמה ודטס ממלמדיו, וזה הוא וי״ו הננו׳ נחכמשו, גם לא סגנוי נגנודחו והעושר נעשרו דייקא, אם יהיה נוכל נמחנוח היקרוח האלה וישלים יק עצמו לנד נהנה, אז טמו שמוח שכמה מנלח׳ הפין מטינוסיו חוצה, ונאמצטוח גויסו וחוקף נחו מצגד יעמוד אם אחיו נסנן הסכנה נאחז, או ׳קסון ידו מאחיו האניון לנלחי העניטנו משאש מאומה או לשוננו נמנה אחח אפיס, יחוס לא יעזור ועל אלמנה לא יחמול, לא נאלה נחר לו יה לסגלחו, "ני אס נזאח ׳שהלל המחהלל נעונוח רמוח ונסגנוח האלו אם "ישכיל וידע אוחי", ר״ל נהשקיפו היטג אין אני המושלם נכל אלה מחנהג עם יצורי ונצר׳ מנועי, להאציל מטוני למו להנחיל אהני ישוח החכמה ואוצרוחיהס גאון ועושר אמלא. כלסגלוח החמדה להם אחנם למורשה, גם להציל אוחם מכף צורריהם ימעיקיהס שנס, וזה הוא "כ׳ אני ה׳ עושה חסד משפט וצדקה "והנין" נ׳ נאלח שפצח׳ נאם ה' ר״ל רק לשכליח ז אש הנשלח׳ מטוני למו לנענור ישלימו גם זולחם, ימלאו משאלוח לננס וחסרונוחם, ונכלל לא ידרשו רק טוג עצמם כי אם גם עוג עמם והנן. שמעוני נא עשה אח׳ ועמי! הן ינים עשה אנשים נרכס ה׳ נהון ועושי, שלוי עולם השגו חיל ובל שכיוח החמדה והצלסחס שעמוד על גפי מרומי קרח, וננל זאח אס יחידי סגלה, מלאי« זיו דעח ומפיקי מדע, יקראו למו להמון זרועם להפין מעיני חנונה נחנל נספרים רני החוטלח, וימינם חאמצם לנענור יוכלו לנצע מעשיהם, או אס יקראו לירוש הצלחש עם ניום שיזעו עמודי חפארחם ומצוקוחיהס יחפלצון,' או להניף חנופה ולנדוג נדנה לכונן אשיוח נשי החכמה וכהנה, מרחוק יעמדו לא לעזר ולא להועיל, יקפצו ידם מחמין אחיהם הנושאים עין עלי מעיני ׳שוטחם ומשימים מרכז חקופס עלי נדנח רוחם , נכזנה שוסלחס וחקוחס מעל נשארה; וששי החנצלוח הנה נו ימחלו וחמוש נכלוחס, הא' היא כי החקוממוח ניחם ומצג חפארחם, רונ הצערכוח ערפם ושטשועם ’אלצס לקפון ידם מהושיע זולחם ולהירש לשואלם, כי אם יזילו זהנ מכיסם לאמן זליעוח אחרים אחרי כן ירגשו חסרון עצמם. הנ' היא, נ׳ רוזג עש רם ורכושם נכלל גידונוח יעמדו אצל נושי מרכלהם, חטי מניח וצמר צחי, והונם עשה לו כנשים לעוף