Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 13

13 אהרן שמך חרבה ממידותיו לך גביר יקיר הנחלת׳ הקדשת ימי עלומיך לתורה, גם עתה היא תשיחך, רב טוב עשית, על אומלל ודך נכלם חמלת נחי ויגון כי שמוך למטרה, בטחון שדי בסעדך. אשריך איש מהולל!זקנת ושבת׳ יראת ד' אוצרך, דרכיך דרכי נועם, על כן יברכך ד וישמרך, לא ימעדו קרסוליך, כצאת שמש בגבורתו יגיה אורך, עתה קח מירי לראשך עטרת תפארת וקרבן תודתי, רב מאשר דברתי והגדתי נצרה על דל שפתי, כמוך יהיו יוצא חלציך נינך ונכדיך - צל החיים בנעימים בל יעזבך כחפץ מכבדך. Isalr Wiener, Dezirkarabdiner zu Urmeny. Exegese üon Ignaz 33ad, Rezirksrakbiner in HyMi. הנה נהה׳ אלף כסף לאחיך הנה הוא לן כסוס «יניס ואח בל ונוכחה (בראשית כי ע״ז) רבו כמו רבו המפרשים בפירוש הפסוק הלזה, ולדעה בל אחד ואחד העיקר חסר מן הספר, ולפע״ד פשע הבהוב ברור בהצעה הקדמה אחה קענה והיא היא: על פ' ז' ועתה השב ובו' פי' רש*, ואל הה׳ סבור שמא ההגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יחפלל עליך א״ל אבימלן ומי מפרסמו שלא נגעה׳ בה א״ל כי נביא הוא. והנח לכאורה מחויב היה אברהם להחזירה אף בידעו ברור שנגע בה, כי רק נעצהו אמרה אחי הנהו ובלתי ספק נעמה בלב נעלה שיקנלנה באהבה! ועוד איזה ראיה ההיה זאה לליצני חדור אשר חן שחוע לשונם ובל מגמה פניהם רק להוריד כבוד זולחם ולהניא זדון וקלף כשעף מים על ראש נקי וצדיק? לכן נאמת יגע ומלא אנימלן תחבולה עונה מזאת להראות כי אף הוא מפשע וכי שרה נקייה, והיא: בנתנו לאברהם מהנות אשר ק קבל, אף כי כל אשר ידע את ראש צירים איהננו ידע ג״כ כי שונא מחנות ובצע הנחו, ולא לנד כי לא ממד מכל אשר לרעהו מאומת חנם אין כסף כידוע מקנומו אחוזת קבר מבני מת בכסף עובר לסוחר, אף כי לתפארת חשבוהו לבנדהו באדמה עפר, אלא אף נשומו נפשו נכפו בעד אחוזת מרעהו לא שלח ידו בבזה המלכים לקחת לשלל אף ממוע עד שרון נעל וכאמרו הרימותי וגו' — וע״י זאת תהודע א״כ לכל שאברהם יודע בבירור גמור שהמלך לא נגע נח, כי אם היה לו שוס חשד אין יקבל אתנן בעד אשתו, אשר אף הפחות שבפחותים לא יעשה כזאת; ואברהם נשיא אלחים אשר ביתו פחוס לרומח לכל עובר, אוהב הבריות וממוננם, יבאיש ריחו בעד ככר כסף? ותהי לתפן, בי זאת תהית לעדות נאמנה כי רק נעבור ’יעו שאשתו נקיה וכי לא שנא לאנימלן מתמול שלשם, בהיותו נביא וידע ««הרותו, לקח המחנות, ומוסב הוא על אברהם ויתורגם: ,»'baß ich Deinem Bruder tausend Silberstücke gab, macht ,»ן1זו© .rajj er Dir zuui Augenschleier u. s. w בראשית כ״ע ל״ב וההר לאה וגוי ותקרא שמו ראובן כי ראה וגוי כי עתה וגוי וחתר עוד — כי שמע ני שנואה — וההר עוד — הפעם ילוח אישי אלי, ותהר עוד ותאמר הפעם אודה ד' — ותעמוד — וחרא רחל — ותקנא באחותה וגוי. הפסוקים האלה אי אפשר להולמם כי א) מה זה ועל מה זה אמדת בראובן נ׳ ראה ד׳ בעניי ובשמעון כי שמע כ׳ שנואה אנוכי? ב) מלת עתה בלוי הלא אן למותר! נ) מדוע לא עלה על לבה להודות לד אלא דוקא בבן ד' והלא דבר הו5! ד) וחרא רחל ותקנא במשמע שרחל לא קנאה את אחותה אלא אחרי הולידה את יהודה, ומדוע אסרו פעמי הקנאה אשר כרקב נעצם היא עד הנה בלב רחל? ולישב כל זאת נקדים: ידוע הוא לכל נעל* חכמת הנפש כי נמו שבכל ענע סנראה לא יבואו ההפכים המתנגדים זח אסר זה הו(ו