Kokhve Yitsḥaḳ · 1858-01-01 · 24 (1858) · p. Seite 8

8 הכמוש, ואשפר כ־ 3א,להורוס בזה, p רק בשנוי,נושלו לשחרטונו ואשרו באג רחמן האוהב אה בניו וחפץ בהצדקם לונו לשמור שחי מחלקוח המציות האלה. י ויען כי א ל יד" יורה •והר על הבקשה מעל האזהרה בבחינה אדון המעניש ענדו הממרה עלה על דעה ר' יונהן בעירובי! י"ז ע״ב לשי הס״ד שם לשאול: וכי לוקץ על לאו ש נ א ל? ולשעמים יחובר גם מלח אל במקף אל השם שאחריו להורוה על השכו כמו א ל— מ ו ח משלי <״נ כ״ח ומלן א ל ק ו ס עמו שם ל׳ ר״ל אין עומד לנגדו. וממלה אל בהוראתה על השלילה המסופקת והמנוקשת רק מאומרה נגזר.לדעתי גם שם אלה שלון, המורה על חש ן המקלל ומבוקשו שיאבד המקולל וחושלל היותו לצמיחוח והיה כלא היה, ונבדל מזה משם קללה משורש קלל שעררינגערן, המורה רק על הקלת השחתה והגיעה כבוד זולתו ואמרו לבד לא על כליונן המוחלט, וע״כ לא נמצא שם אלה והפעל הנגזר ממנו כלפי מעלה חלילה כמו שנמצא שעל קלל ויקרא כ״ה ט״ו, יען אף שנמצא לפעמים בליעל המיקל ומניע בכבוד עליון, נב״ז כמעט מן הנמנע הוא שימצא איש בתיל ונבער כל כך שיוכל להעלות על דעתו חבור שני הפכים בנושא אחד כזה: רעיון הכליון והאבדון מס רעיון ומושג העצם הנצחי הקיים לעד ולעולמי עולמים. והשבועה המחוברת עם האלה כזאת אשר השביע הכהן את האשת אשר תשטה נקראת בעבור זאת שבועת האלה. והפטל ממנו ויואל שאול את העם (ש״א . י״ד) וע״כ רצה שאול כי ימות יונתן אשר עבר על שבועת אלתו זאת (שם פשוק £״ז) yU .בל יורה לרוב על שלילת פעולה עתידית המשובבת רק מהשתדלות קדומה שלח תעשה אשר בלעדה היתה נעשית בלי ששק, נל״א "דאס נינט" כמו הבינו לבניו מטבח?\ יקומו וכוי (ישעי' י״ד) שהבונה שם שאס לא ישתדלו להבין מטבח להם בודאי יקומו לשבח על כסא ממלכת אביהם העדין וירשיעו לעשות כמוהו רק רע בארן . וכן תאות ענויס שמעת וכוי לשפוט יחוס ודן בל יוסיף עוד לערון אנוש מן הארן (התלים יי) וע״ב נקרא איש און המשתדל בכל מעשיו לבלתי עלות למעלה בבחינה מוסרית, כי אס . להשאר תמיד במדרגה פחותת וגרועה בשם בליעל כידערטרעכטיג, וא״תב (תילים מ״ט) 'זייביגןר! אדם ביקר בל ילין ר״ל האדם המבתדל תמיד שלא ילין ביקר וכבוד אמיתי'הראוי לאדם לפי מעלת אנושתו ונפשו המשכלת המבדלת אוחו לטוב מכל סי זולתו, כ׳ אס יהיה תמיד כסיס כפרד אין הבין, נמשל בבהמות נדמו שאין בהן דעה והשכל וכשרון הדיבור ובחיבור י' או ת' אחריו יעשה ממנו שם מקרה המורה על שלילה עתידית המחובר לפעמים עם מ״ס לפניו לתורות על הסיבת הגורמת כמו מבלתי יכולת ה (במדבר י״ד) המבלי אי; קנדים (שמוח י״ד) או עם ל' התכלית ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות וכוי (ויקרא י״ח) ועפ״ז נבין כפל השלילה נפסוק המבלי אין קנדים החל כי הנה מיתת הדור כלו לא תהיה בבת אחת כי אס בזמנים שונים זה אסר זה, ומלת ״בלי" חורה על השלילה העתידית, כמו שיורה "אין" על שלילת ההוה וע״כ אמרי המבלי אין וכוי ר״ל הכי בעבור שחסרו עתה או בזמן העתיד קברים במצרים לקברני שמה לקחתנו למות במדבר. ופעם אתת נמצא מלת בל מחוברת עם פעלי העבר אף בל נטעו וכוי (ישעי' מ״ג) ונעשה עמתס שם תואר שולל והבונה שם שת״ית עושה שופטי ארן לא לנד כתוהו ר״ל כדבר שלא יועיל ב״א גם כאלו לא נטעו ולא זורעו ולא שורש בארן גזעם. ויורה לש״ז על שלילה מדומית אלס ווארען זיא ניבט געפפלאנצעא.] וו■ וממלת בל נגזר לדעתי גס שורש בלה המורה על השחתת והפסד המסובב לכל דבר ואף כ• לאדם אשר יזקן כמו שקים בלים (יושט טי) וכן אחרי בלותי ונו (בראי י״ח) יי׳ל אחרי אשר כנר נשחת גופי וכת נעורי חלף ועני ויס ליחי נעבור זקנתי תהי׳ לי טוי עדנה? ובפיעל יוצא לשני ומעשה ידיהם יבלו בחירי (ישעי' ס״ה) ר״ל כי יאריכו ימים עד שיכלו מעשי ידיהם והם עוד קימים ובחיים חיתם. ואפשר כי נפי ואתה חשקיי נפש־ משחת בלי (ישעי' ל״ח) שם בלי הוא תואר לשחת המבלה אח הגוף הנקבר נו י או שהוא מלח.השלילה והבונה ני נעבור שחשקה בנפשי השתדלה שלא חרד לשחת. שן יאמר ג״ב על השתדלות קדומה שלא תעשה שעולה מה בעתיד בל״א "דאס ניבט" נמו מלת נ ל. ונבדלת ממנו רק בזה, שתורה על פעולה עתידית שלא היתת נעשית בהכרח מבלעדי ההשתדלות הקדומה, כי אס היחה אפשרית רק להעשות או לא במו ועויח פן ישלח ידו ולקח גס מען החיים. הלקיחה הזאת תיתת רק אפשרית ולא מוכרחיי לאדם בהשארו עוד נגן תעדן. אחרי שנעשה נעל נחירת חפשיח, משא״כ עתה שנגיש מן הגן נמנעה פעולת הלקיחה הזאת ממנו לצמיתות . וכן (בישעי' מ״ח) בטרם חני^ השמעה־ן פ; תאמר עצבי עשם וכוי י״ל שלא •היה אפשר לן לאמר "עצבי עשם" וליינ