Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 78

78 להם. אחרית כמעט להשיל׳ לישראל אס השירים הנעלים ההם יחל הפליטה מכל עמלם נסלל, ואקוה כי לא המנע סם7ן מן המסים ומן האיים ודי יגמלך העול, ואני אודן לסמים, ידידן ומוקיר שמן אלכסנדר צעדערלוים. (ההמשך נמחללס הלאה). Reitrag von 3. Heertinger. שפעה שלום וכ״נו ללן פולס יוסף העומד עלי שור < לשור על שירים המולאים החס ממשלח הלונחו לשפוע עליהם, אס לקראם — או לקרעם — ה״ה הסכם החריף כש״ת מו״ה ׳וסן) כ״ן נ‘׳! כהני מקדם! קגלס קפלן היקר מגד ה י ל מ י ס סלק הראשון לשאלחך על הרגום הירושלמי (לראשיה ע״ז הי) על פסוק סמסי עליך ס״ל ואמריח שרי לאלרם דני ועוללני מסי־ן לידן שלקיח ארעי וכי׳ עייליה עמן קדם פרעה מלכא דמצלים וקדם אלימלך מלכא דפלשסאי ואמריח עלן אמי הוא מן לגלל דלא יקטלין יחן וכדין מודה, והשסוממת אין יסכן, כ׳ כעס שראחה אמנו שלה אח שפסחה כי הלחה עם ׳שמאל ואמרה ללעלה חמס׳ עליך כוונה על העול אשל גמלתהו אצל אלימלך להיוחם לגרר אצל אלימלך היה לחון השנה שנולד יצחק ואז היה אחר הפיכת סדום ואחר מילה אא״עה , ואז היה ישמעאל כלן •"ד שנה כפי חשלון אשר העידה ת״הק, והיא הימה ללחי לעיניך וגם לשיר העללח אח קולן למחכה העלליס לאמר ה׳ לכם פלח שושנה, והיא שאלה קמנה, אשר שאלה• וגס לה ממלת׳, על נכון להשילנה והיא איננה, והחכם אשר .ישיגיה אל הכהן •ליא־ה ואח שמו למזכרת תליא להוד ותפאלס לכרם מעען-ואני על שאלתך חמלתי וגס לה עמלתי על נכו; להשיננה וגם הנה הננה לכן לי השושנה ושאלחן קענה. אן נעלם תפרח השושנה אקדים הקדמה קענה, סדר העולם, הלא לגור לעיר אסלת וכ״ש לאלן אחיה שצריך להעיל רשות מנשיא הארך, וכשנסע אלרס ממצרים אלצה הנגל לצד ירושלים, דרן איק פלשתים היו מסעיו, כי השיחור (זה נילוס נהר מצרים) היה הגלול לין מצרים וארן פלשתים מקצוע דרומית מערלית של א“׳ ולנגנה עולה הגנול פלשתים אל כתף הינוס׳ היא ירושלים (פאלעסעינא) _כמו שתמצא לחלוקת האין — (יהושע ׳"ג ע״ו) ונראה לדעה׳ כ• כעת הרתת הגר עם ישמעאל שכנו לין קדש ונרד נדרן שור, כמו שראיתי מנליחת הגר, וימצאה מלאן ה׳ על עין המיס נמדלר נדרך שור וקיאה להעין נאר לח• ראי הנה נין קדש ונרד, י קיש ושור היו לאלן פלשתים כנראה להלן מפסוק ויסע משם אנלם וישב נין קדש ונין שור וינל לגרר. — אן אחר נייחת הגל וקודם הפיכת סדום נסעו לאלוני ממרא (כ׳ אבותינו נהגו ארחת הרועים (איין נאמאדענלענען) וגם שם מל את נשל ערלתו אן מפני הנושה כ• הפקירו נכות לוע את עצמן לאליהן נסע משם יחזר לאלן פלשתים הנגלה וישב בין קדש ונין שור ו יגל נגרר הלירה, וגס כה דרשתי מכפל הלשון, יישל, ויגר כמו וירם הולמים וינאש פי' וילאש תחילה וא״סב וירם תולעים, אף כאן לתחילה ישב נין קדש ולין שור וא״חכ ויגל נגרר; ועתה ישית יוסף את עינו על לישנא הירושלמי ותלא ותנין כ׳ לא אמרה אמנו שרה לנעלה ע״לית עמן קדם אלימלך מלכא דפלשחאי כד כסיל •ת• ל• לאנתא לשנא הדן לא אמרה לק אמרה סתם ועיילית ואמריח בלא זמן ועידן מתי עלתה עמו קדם אלימלך ואמרה אחי הוא, וזה יתכן ונוודא׳ היה קודם שנולד ישמעאל ומיד כאשר לאו לארן פלשתים לראשונה נוודא׳ עלתה עמו קדם נשיא האין לדרוש לשלומו ולהטיל לשות על נואם לארצו, כאשר הערתי לעיל שכן דרך רארן — ומכ״ש המת הניאו נרכוש גדול לנקר למקנה ונצא; וגס נחיל אשר רדף לו אינעה מלכים, מכ״ש שעלו לנשיא תאלן להרשות לתם המגור לארצו והמרעה למקניהם, ומיד כשנאו קדם אלימלך להטיל רשות על נואם נאלצו נוודא׳ אמרה מיד אח׳ הוא כאשי צוה עליה נעלה נאשר התעו אותם אלהים מארן מולדתם "זה חסדן אשל תעשה עמדי אל כל המקום אשל ננוא שמה אמרי לי אמי הוא, ואשל על כן גם לא מצינו כשנאו אח״כ לגרר הלירה ואלימלך שלח שעלולה ששאלו על דנל אשתו כאשל מציני אצל כרעה, כ׳ כלל ידעו — נאכל כלל שכנו נאלצו, אך אנלהם מעצמו מפני היראה