Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 79

79 חזר ואמר אתוס׳ היא, וגם לא מציגו שהיא אמרה צאנימלן באותו הזמן אחי• היא, אן אנימלן מעצמו אמר להמלאן" והיא גם היא אמרה אחי הוא ושי' רש"׳ ז״ל גס לרבות עבדים וגמלים — ואני דרשתי, גס לרבות האמירה עמה, וגם אמרה נבר אתי הוא כשבאו לארצי בראשונה. להעי ל רשות על בואם, וזה היה קודם שהולד ישמעאל והייושלמ׳ על מקומו, ואחת סי׳ בשלום ממני הצעיר יואל הערלינגער (ההמשך במחברת הנאה). מזמור להזכיר{דיבת עדה *). Von Pernhard Steiiiiy, össtiill. Lchror. עדיה נכבדה ויקרה! אם את החדרים המרוחים האלה. המלאים להם י1פי והדר, עיני־תחזינה, לבי בקרבי טא1ד שמח ועלז; אם אני v T י , T T ״ ־ T I ■ ,1*1 . T VV1 V "י — 1 י ״ ■ רואה, בי נד1ל בב1ד הבית הזה השני מהראשון, רגשי ת1ךה וששון ׳דיודון:דיודון ברוחי• אם אעביר לפני דמייוני את הדוםדים הגד׳ולים, אשר הפליא המיטיב לכל לנו בשנה העברה י עלי כנפי השמחה אנשא למעלה׳ וממעמקי לבי אקרא ילך, עדה קדושה:?רובה את וברוןי טעמך •י עוד לא עברה שנה שלמה׳ מיום אישר שלח יי אש נוראה, אשר ערה ערה את - הבית הקדוש הזה עד היסיוד ביו; עיוד לא חלפה שנה זז v Tr ־־• ־11 ־'% * ־« ׳ זוז זז מלאה, מייום חר׳ות אף ן; פנו לנתוש ומתוץ את־הבית, הנכו־ן והטיער להוריות את־צאצאי ןישורון את־דבר קדישיו, ולטעת מזרע המוסרי בלב בגי הנעורים — והנה הבית הזה השני עומד ביפי תארו לנגד עינינו. כלו אומר כבוד! כליו מבשר נעם והמדד,, רואיו.עליו יתמהו׳ עין כל־עובר תעמוד, ותשבע עינג ממראות חמדתו! למי נאה ויאה הככיוד׳ אם לא לכם נדיבי העדה? לכם׳ אשר .■ VT, VI -ז VT :• ז *VT T :■ ... בנדבה הבאתם תרומה למלאכת הקודש, ארדכל־שטז העיומד לקראתכם ־ ,T I ,' ־׳ V : ■ I , V ־ I I T I I V V I ־־ ., I*! י. מלבצע מזמת לבבכם הטהור, הסיריותם ברוח עזה׳ ואת כל־ההרים והמכשולים ׳ אישר נצבו כטיו שטנה ביניכם ובין כל המפעל הטיוב הזה׳ V -- I , י - < ■ ־ V T ־ | V - , > ־ מרוח רצונכם, רצון נצב ואמון׳ כמו שבלול תמס והלכו למיד— t *) חשיפה הגדולה בעיי חדשת ביום כ״ג! ניסן חלט״ז הפכה בתים ינים ובתוכם שני בתי התפלת ובית החנון לחיבה ולשמחה. אכן בחסד ד' הונן• בית החנון על מכונו נעזלח נדיב׳ העדה, הם הגבירים הנכבדים העומדים על משמית העדה והגבירים המהוללים המשימים עיניתם לטובת הילדים צאן קדשים, והבית הזה גבל ניפיו עתה כפלי כפלים מאשי היה, וגס בית ההפלה הנמל בקרב שלשה או ארבעה חדשים תחזינה פינינו בהדרו ונכליל תפארתו. ויהי נאשר נבחנו התלמידים במסלקת העליונה ביום ש״ק ג׳ ניסן לשנה זאת אמר אחד מהתלמידים הנבחרים את "מזמור להזכיר" הנ״ל בקול נעים, נרגש עהור ובשפה ברורה, והשומעים הרבים, אשר היו שם שמחו גס ששו ברעדה. תהי משנית נדיבת נדיב׳ עדתנו שלמה מאה ל' אלה׳ ישראל! L