Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 70

ערום מכתיר זיעת — ערום;שוב שמה פה אכל פרי מהללו כפי תשוקתו ובךיו אין מאומה לשארית נשמה שהל ^מת — כאצר חיים סגלתיו. על יג) כן אמר המשל כמשל מליצתו: יארח הקם למעלה למשכיל" מעלה ילמען ס^משאול מטה" כמםלת1 על .יגכיה המשכיל כסור מטה משאלה. ככל יד) אלה שלמת רב הפעלה ויכל אלה ענוה לבישת לתפארת : ז •י v דזז T ־ 1 t י t ז v כמאמר איש כשמן!: יבמקיום הנדלה נם ענות צדק כהיוד נאדרת. ־;־ VTVJV l I V V «, הכי קרא שמך יוחנן חן חן ככפלים מצאת חן כעיני אלהים ואישים .חיים" טס שפרה נחלתך כארח ה״ם למעלה׳ להשכיל בלהקת תרשישים. « כתמר תפרח שמה בסתר מרוטים ז י י ־ I י ־ ־ * ׳ כאת כלבנון, תשנה ותציץ כחבצלת שתול בבית יי תשבע שובע שלומים י!־»•*־ ,- ■ .אך כטוב ■תלין — ,והקיץ לקץ התוחלת. — ח) בנו׳ לקני ע״ד ובית מועד (איוב ל' כ״ג) בי שרם גול מורה ג״ב קבון ואשיפה, וגם לס• הוראחו למורא •הכן לכנוה הקבר בבס זה כמובן. נ) ע׳ץ אוצר השרש׳ס שרם לוה. ג) מ-ו שד על המאמר (נפי אלו מגלחץ) כד נח נפשי' דר׳ אנ׳נא פחח כל וע״ם נלש״י. ד) הדמיון הזה עד "חטאת מר׳" ׳קודו במדרש רנה פרשה גי. ה) ע״ד נמשלה הנר׳ח •חזקאל (כי ל״ז) ופה רמזה׳ על בקיאות אד״מו ז״ל במשרה התנ״ן ו) ע׳ין אוצר השדשיס שדם מלן המלא מנואל שים לשרש זה ג׳ הזלאוח, מנין מדוד ושנון, ענין זר׳זוה והשתדלות, ענ׳ן שדק. ועל שלשהם כונה׳ — וחל׳( מגרעה הוא ,כנו׳ לפגימה — שמצד היין צריך שתאגור כל שהו — והמנהג לאשור אפי׳ פגימה בל שהו אפי• פחות מחוט השער. ולפיכך כהנה׳ חריץ מגרעה לכלול שחיהן וע״ן יו״ד שי׳ ׳*ח ש"נ ונש״ך שם. 1) חולין נ' א' חבים נרי בטרפות כר"׳ ועיין רם"׳ שם. חי) כחנה• מוליס ע״ם שופס כמו ונגד׳ ערומים איוב. ט) כנר נודע שא' מטעמי הקיעת שוטר, לעשות זכר לעקידה יצחק. י) הצדיק הזה הי' שופר מהיר במעשה המכתב, הן נכתב לאומים והן נכהב אשורית וכמה הפלות ופנקשיס השאיר אחריו לשם ולתהלה. •א) נ' ננוח נשואות מסו בחייו ועוד שאר מקרי הזמן נאו עליו וקבל הכל ננחת. •נ) ידוע מאמיס ז״ל כל המתייהר אם ת״ח היא תלמודו משתכח. ופי׳ נעל שמן רוקח ז״ל שהכוונה שקודם מותו ישכח תלמודו ולא יניא מאומה לעו״הב. יג) (משלי ע״ו כ״ד) נארתי הפשוק הזה, בי בנר נודע מאמר רזז״ל שגורל הצדיקים ללכת מחיל אל חיל נע״הב, והם ־ושנים בשתי עליון ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, והשכר