Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 69

טי לא התפלא לשמע אזנים, קרא מקרא בעדה ישבת וחדיש — צרופה אמרתק מזקקת שבעודם בדית מם;ות לך ’ עם כתבי ק'ךש.1) כתמר כליו נחמד בעץ כפרי כן אאמירק, איש חמודות, כליל תועלת שמר טצוה, מיואם חטאת מרי ה) מלאת ידן?, הכן לט3ח מאכלת. בנפש חרוצה חרצת חריץ מגרעת ו) הריאה ומקריח בחנת בכל בדק בדיני ז) הטרסות כר׳ יוחנן אצו־ת דעת רבים קראו זבדויק זבחי צדק - י שיכלת ידיד בברית ראש אמונה י*ןז 1• 1 vt־ t Vf למאיות טולים חרפתם גמלת ח) סקרה ופגע רע למו לא אנה הלא מ עש יק בחכמה כלכלת ןכר לעקוד שת בראש השנה ט) צדיק וחוטא, בקיול שיופר מצאו בפר - לברכה השארת לנו מנה. | T ¥׳ J ־! TT T T נעימות שינק ט׳שכת בישבט ספר י). בשבתק בעדת מרעים שבעו אחת נחומים הרויתם בעת צרה וצוקה, נם אתה מר ומתוק טעמת כאחת יא) קבלת רע כטוב באין מכשול ופוקד, יסוד מוסד רישום בכתב אמת יג) "המתהלל בחכמה מלבו נשכחת" "רבים בכבודה יתימרו והיא קשת?" שאלו השאלים, בעדות טובחת - לו חכמו. - שינו דברי חכמים וחדיותם לא על מיי הבל פה בתחתית שפל המתיקו סיוד הישרים בלבותם כי על חץ נצח במקום לא־אפל.