Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 63

63 — תז׳ל מקים שם יתענגו ישרים בלבותם מדו בנוי אלוה, לא נוכל לומר עליו שהוא אמס, כ׳ אדם אשר מעפר יסודו, בחי סומר לא עזב מוי, 'ומענוה אימה לא האיר ממנו אינו יכול להסלינו ממנו מאומה, אס לא כי אנו מאמינים בני מאמינים, נאמין באמונה שלימה, כי אל קיוש ונורא יצפון להולכים נסם לבג וננקיון כסיס וגמולם הזה, שכר מוב למולם הנא, וזה נשם גן מין יכונה. והנה הסכימו נזה כל סוקרי יס ואמונה, שלא יוכל אדם למלוח באולם הסקירה ומיון בעממי המלוח וחורוח אל סי כל מול שלא יאמין חסלה בכל המלוח והנזקים; ואם יאמין זאח נבל עז, ועמודי אמונתו לא ירופפו עוד, אזי ישכיל ויסיח באמונחו, ודי אלהים יעזור לו למלוח מעלה מעלה מל במחי הסקירה ורזי חורה יסגלו לו. וזה כונס התנא י. כל מי שעונת אמן בכל כסו שמאמין חסלה נאלהיס ובחורח משה ובשהאדח הנפש, אף אם לא יבורר לו אמחחו, פותסין לו שמרי גן עדן, יגלה לו אלהים אודוח ומעמי המלוח, ויתורגסא״כ: ראנני אימאן ז אה ן לקיש לעהרעע, ,ווער אונערשיטטערלין אי! זיינעם גלוינען איזנו, דמם ווערדען דיא היללע דער פעדנארגענאעען יינגע ענערעעהזעלט, זא שינדען וויר אוקי: "ענעהיללעט ווערדע יער דיכמע שלייער יער לוקונפע אונד נור יענער פראממע ק אן הייניי; דריגגען, דער דמן וואהרען גלוינען זין ערווארנען האע י— ונזה נוכל לפרש ג"כ: עוב להודות לד' ולזמר לשמן עליון: להגיד בבקר מאדן ואמונתן בלילות (חהלים צ״ב). ואליע לפניך חסלה קורא נעים. פירוש נכו! ממורי ורבי הגאון הגדול הרב המפורסם מוה' סייס יואף פאללאק פ"׳ אנ״ד בק״ק ערעניטש יע״א ע״פ הצור חמים פעלו כ׳ בל דרכיו משפע. (דברים ל״ב. י.) ונמחק שפתיו אמר: ״האדם אשר טס^עין שכלוימראוח אמיחת הדבר ■ונפוגו, ״ידמה בנפשו אם הוא ננוע כל היום וחןבחתו לבקרים, על לא חמס בכפו נא לו "זה, והאלחיס לא נצדק ובמשפט ישפוט חבל, וארן נתנה ביד רשע ס״ו. אולם כבד "נחמנו ס״זל בנועם דבריהם. כל מה דעניד רחמנא לטב עניי, וטוב ד׳ כי לעולם "חסדו, ממנו לא יצאו הרעות, ולא יענה וידכא מלבו ויגה בני איש, רק נאמר כ* ״הכל לעונת האנוש ולאשרו. ודי האב אשר הוא סלח כל האנוס יודע אבי( צרחו "וירצה להעיב לו באחריתו, ואם ראשיתו מצער, ואחריתו ישגה מאוד, ורע’מדומה ״נהפך לו לטוב האמת׳. והנה אם נוכל לדעת בראשיתי כל מעשה אל אחריתו, "ואותיות אשר תבואנה לא נעלמו ממנו, אזי היה הכל טוב בעינינו, ועל עוג מיומה, ״נחליט שהוא טוב אמתי. — השם משפט נגזר משרש שפט אשר יורה לגזור דבר ע״ש "׳אודי היושר והאמת כמו ושפט נין עמים רבים (מיכה י' ג') ולפ״ז פירוש הפסוק "כן הוא: הלוור חמים פעלו כי כל דרכיו משפט. לו ניכלתנו לדעת כל ירכי אלוה ״בראשיתם,כאחריתם, אזי היה חמים פעלו. ומתורגם א״ב (א פעלזענשוטן זיין "טתון ווארע סיר אונס גאנן אהנע פעהל, ווען מאן אללע זיינע האנדלונגען נאן ״יער שלואאעאפאלגע נעאורטהיילען' קעננטע .") ונזם יבואו אל נכון פאוקיס הנ״ל: כי נזה הסכימו כל המסקרים, כי הצדיקים הנאמנים והאמתיים אין למו מלא כף נתת נע״הז, כי אן> אס יקרה מקרם, כי ההצלחה פנתה פניה אלימו, לא יישר זאת בעיניהם, כי ייראו כי ינוכה נעבור זה להם רב ייוב מזכיותיהם נע״הב, כמי שפירש רש"׳ על פאוק: קטונתי מכל החסדים; ואם חגוא יוהס שמחה וחדוה, וישיגם יגון ועלב מב״ש בי לא ימצאו מנוחה נזה, והם אבדו נענים, לולי יאמינו בי שכר מצות בהאי עלמא ליבא, ואח אשר יחן ד' למחהלכים לשיניו בעולם הזה, הוא רק בתורת סאד, ובמו שפי' ואתחנן אל ד׳ צדיקים אינם * מבקשים אלא מתנת חנם, כי רב טוב צפון להם לע״הב. וידוע גס זה כי הטוב יכונה נשם נקר או יום, ורע נשם לילה. וזה כונס המשורר: טוב להודות תמיד לד׳ גם על ייונ נס על הרע, כמאמר סז״ל מברכי! על הרעה וכוי להגיד בנקר סאין, אס יעשה "’ל בשלוה אז יאמר שהוא רק סאד, ואמונתן בלילות אולם אס צר חלקו נס על זה 'תן חודה לאלהיס ויאמין שגס זה לטובתו. ויתורגם א"כ: איממער איזע נוס נוע יעם מיוינען צו דאנקען אונד שצו זינגען דעס נאמען דעא העכאטען, מאן זאגע איס לליקקע יאא עא דיינע ניטע איזנו, אוני מאן גליינע א! יין אים אונגליקע. ותאמרו הן הראנו ד׳ אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתון האש מיום הזח ראינו כ׳ ידבר אלתיס את האדם וסי: ועתה למה נמות כי תאכלנו האש נגרילה הזאת אס ׳ואפים אנסנו לשמוע את קול ד' אלחינו עוד ומתנו: כי מי כל 5®י אשר שמע קול אלהיס סייס מדבר מסין האש כמונו ויחי. קרב אתה ושמע את