Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 57

57 קילקייא: הן-£ן ביוגד, ה!1ת היא הפכפכת, הי1ם לפרח!האלון - ו?ןחר בהולכת. לפנים על קצי אירופא השלכתי.נעל׳ מעטי בני תמותה כמוני עלו'-!עלי ,ועתה;הול' כים שני יומי סמי׳?י בגךה כי ההצלחה הסוררת ׳?אתיר נולה הלכתי לארץ נזרה, באי סלע בלב.ימים יאיימו?לי מקזמר. אהבי יריעו.ישימו כי דופי, לשיר צבא בריטאגיא,,אתנן במו פי. עתה בעניי'אקנא לעכד לו ’ונקלה ׳ את עניו מנוער יכלכל בנפש.דומן-ה, ואנוכי מהיכל מלך;ליתי לארץ ציה, שמי!עמוד למשל ולנצח אהי למלה. קיל י,ירא: ןגוךל ך,ד,ר ממנו!פול;כרי ק!נדל יותר הפיד והאביר. Schreiken oon Dr. 3t. Jcicbfänber. לאנדאן דען 6. פענלואר 1858. שלום וברכה, חיים והצלחה לא ימושו מניח אח׳ יצחק עד עולם! אל תאשימני אח׳, כ׳ החרשתי עד הנה ולא השמעתיך מאומה מצאחי ובואי ומשלומי; לא מעצלוח ומרפיון ידים עשיתי זאת, גם אש אהבתי אליך לא נכנה על מזבח לבי: חמנם צרור הכשף אשל לקחתי גידי, עת עזבתי את ארן מולדתי חלף הלך לו ועוד לא בא חליפתו, יאקפון את ידי משלם דמי מסע קפלי ונם אותך לא חפצתי להלאות במתי עליך כסף פדיונו, ולזאת שמחי מחסום למו פ- ולא דברתי אליך מכל אשל לאו מיני; אכן עתה השיבותי אל לבי, אולי יחרה אפך בי על כי מנעתי ממך פלי אצבעות׳ וכמפיל בלית אחים ומנתק פתילי אהבה תחשבני, לזאת איפה אמרתי, •ת׳ מה, אערוך אמרות׳ אל אחי ואם . . מצאו דבלי חן בעיניך מתמול שלשום הלא גם עתה אחי פדה יפדה אה ספלי, ובנפש חפיצה יתן מחירו מעע הכסף אשל.יושת עליו מבעל הנושא. זה חמשה חדשים עברו, מיום עזבי את אמנו, את אשתי, אח בני, את אמי ואת כל משפחתי ללכת אל ארן לא דרכת עליה לגל אבות׳, כי כן נתן ל בלבי תשוקה עזה יכיסף, לשוע בתבל ולהתהלך לארכה ולרחבה לראות-כל אשל תחת השמש ולשית אח אשל תחזינה עיני הדום לרגלי מחשבות׳ לעלות עליו אל משכנות אל חי, בורא כל וצופה על כל הנעשה. משקל הכסף אשר נתחי בעד מושבי במרכבה דוהרת מעיל עפעריעס עד פעסע• כבד מאשר נתתי על דרך הברזל מעיר המלוכה וויע! עד עיר האמנולג, אף כ׳ המרחק נין אתי הערים הראשונית לק שתים ושלשים פרסאות ובין האחרונות מאה ושבע עשרה פרסאות. . 8 L