Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 56

56 כנטל החיול יכבד ^נליו משיא?לאסון, בהעריכו נגד’ירחי.קלם ,ימי האישון. לפנים במרום ילדים ועתה בעמקים׳ העבר!באילנו כמלקריות הרב׳ זכריק גאונו’אהה! אך ןגיוניו ירב׳ לו חשך לשמש וקךרו השלקים י חיל קילא: אהד זוהר לרקיע וטוהר לשמש, יץלע!ותר לשבת שואה ואמש לה אערוך ליבולי!אלמה לשלרוני. אם עתיותי לפנים.יעלו עתה מכרוני׳ לל שומעי שסע גבורתי במאוד!תלהו, גדולים חקרי לב למען לעת פעור, איך ללנןתי הגדולה עפתי בנשר י על ייום י הצלחתי כל מהי חלד התפלאו. בדולי אין אלד, דקר גם בשניות עולמים איש!גביה י עוף כמוני לנבהי מרומים, מהרבי' רגזו עטים ׳ לדיילי ’הנצח זיגיח 5 עתי פניי יראו בקרב בראש לצבאות, זרועי,ימי;ם לשפו לעשיות נוראיות, נפלאות מעשי י דור לדיור אחר ישיח♦ מבית אלד לעם עליתי לכם למלוכה, למשול!עיר'רבתי פאריז בארץ ברובה י בקסם שפלי כסאות לממלכות נעו, הגבהתי שפלים' ונבולים השפלתי, לארציות רביות חק ומש?ט ^רתי, למשמעתי סרו על פי יצאו ובאו. בת מלך ךדול ואדיר לאשה לקלהי, בני השפלתי לס;גים ומושלים המלכתי. בני בעודו יונק שלים הורם למלך, ופתאום שמש הצלחתי, אהה לאה, ונפלתי פתאום למעמקי עמל ותלאה, i6-j ־»־'«*’ פ* מסדי,,K-