Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 40

40 לפראפיק לימי, והנציג׳ יומי מצצו כעלוקה אח העם ונעלו 'ומר מהקצונ. — k, אן! גימי הומוס ובנו שהיה מנהגם להשכיל העש לאנשים לעיס שנעלו יוחל מהקצי’ [עיין שנהדלץ כ״ה נ׳ ונר״ש׳ כס] אגל נזמן שנ״ש לא נאנו עוד ח"׳ הלומים ונזמי' מלכה אחוחו אלכשנדדה שלציון, והחמנוס הממשלה היה ניד השלושים, ונוודא׳ לי* «שלי גם הגגיה מהמה לק לאנשים כשלים. ונאמנים, ואף נימי אלכשנדל ינאי לי* מצאנו נהשופליס שלא היה דעה העם נוחה על דנל המסיס? — ד׳ צליכץ איי לדעח הניאול ממילח "דנעייא"? אלא הוא הדגל שדנלחי שהמעשה המלומז נהמילוה "דבע״א «וכסא" היה נימי לשנ״ג, ונלשם זאה ננן מהחיה נשיפולו ״אסלי עמה סעסעוש נציג הלי«׳, וניי" ההוא נתמנה ע"’ אגריפס השני ענן הצדוקי לב״נ,_ ונעלם שגא מלו«- לאלן יהולא הנציג החדש, וגם אגריפס לא היה נז«ן ההוא נירשל״ם, השהמש ענן הזה נהחנאו יאסף נחפזו הסנהדרין |וני«־ם ההם היה לשנ״ג הנשיא ולאש הסנהדלין. —] לשפוע אל הנסוגים מאחל׳ חולה משה ומפיל׳ החוקים. — וחלצו משפעם נמיהח שקילה, ונהי! הממוחיס הללו היה נס ■עקוג אח המחוקק. — ונמעשה ההוא המסופל נר"־ והילשלוד הלואה געי; נומנה •לאה שסיפול הזה «סולח היה נידם על הלדיפה למוציא' השדים ולוחוח לעוח נשם הנן מהגוף המוכה מהם, וכפי המגואל נא״ג חשדו השלושים להמחוקק וחלמידיו שנח הזה נאה להם מלוח העומאה וע״י כישוף ן«עהיאש 12. 4*1 וגס הלומים נזמן ההוא היו מחזיקי; אוחס למכשפים ]זיהע עאציעוס ןזועעאן איה נערא ז״עע 174], גס יספולם משמונים נשים סמוך לאשקלון נעלקלין ־מיוחד ומני' איש אחד נזה צ״ר המספר ג״נ הנח הזאה אכל למודם היה שעוג יוחל להנהוניה ונכון לפניהם לנל להנשא אוהס לאנשים [מנהגי פיילוס לקאלינעהעל 7], וגם האל«:'" מעדחס היו מהפלנש־ן משופה החגלה [אפויסעולישע געשיכעע. 6|, ומזה עלינו לדעה שגם נעה ההוא היה להעלמוח והאלמנוה מעדחם ניס או עלקלין מיוחד, קלאסעייי למנען, אשל נו נחוועדו לענוד ולהתפלל למושיעם, וגס נמסר להם הנח לנאי וללפאוח אח החולים נשם הנן. — וע"כ אמלו מנגדיהם עליהם שהם מנשפוה. ונזמן ההוא היה קולי; נא"׳ לנציגי לו«• נשם "נע" א מונסא" על שאלחם זנקשיים מונס יותר מהקצוג, כידוע הסיפול מהיוסיפון ללומים, נהעח שניקש פלאלוס מא:םי •רשל״ס יזיז מהמס הקצוג עוד שנעה משר ככרי כסף, והזקנים זעקו והחשללו להפ־ להוציא אותם ממסגר העלוקה הזאת, הנחורים לעגו על השקידה, ושחקו על פלאיי® יסננו נהעזלה ונלמונ, נניס של צדקה, לאסוף ולבקש נדנה מאש ואיש, על האני'; הדל סלאמס. — ומעת ההיא קראו חכמינו למוכס׳ ונציגי רומי, נשם "נע״א מוכשא ע״ש שנעיו עליו המוכס. — וגס הנציגים הללו נעלו עלימו משא רום חיץ «הי," הקצוג מהקיסר שהי' לוקחי; ננוקל ונגלו׳. אך נעיוימיכשא גם גלילה ונסחי *] " ונעה ההוא שמה הנע״א מוכסא, והוא פעסעוס וגס אגריפש לא היה נירושלים, *) דני לי אליך הקורא, אם תנעיחני לנל השחק נ׳ הנני לאמור לך נחשא׳, ם,’ לשנ״ג היחה נשחיר, הנחירים הללי על פלאליס. — וננואם אליו לקמח הלי מה למשוח לשאלה פלאריס, ושאלו אוחו "שומר מה מלילה שומר מה מליל." "ר ועל ני מדרכו היה נדנל נרמז. — השיב להם בדגלי ישעיה "אמר שומל אחא נייי וגם לילה" נאה המועד למרוד ולהסיר עול הלומים, ויהיה נוקל לנו ו ל׳ לש להם [כדגלי החלגוס]. — _ "אס הנעיון נעיו שוני אחיו" ונזה נח; עצה להם ש'"‘ השחוק מהנעיו על פלאליס, וזה •היה החחלח השלה העול, יכשתעשו זאח "ש'ג אחיו". תנואו עוד הפעם יא״ען אחכם מה עוד לעשות, ולפי״, 5א«ל נני״י I המילןח "נעייא מונסא' שכינו חכמינו כנה לישנ״ג על דנלו ומאמר ואס ח״י^ נע ו על המכס — או אולי אח כנו שנלך עם הנחירים לקק את הנדנה• ויש לכוון גס דגר׳ חכמינו לדגלים האלה נאמלם ״נשמרו של ל" מ מצאו כחוג «יי6 . אדום" וידוע שחז״ל קראו לרום אדום. — וכן דגר׳ ר' יוחנן [סנהדרין צ״ד] ״״'. מלאך כממונה על הרוחות דומה שמו נהקנלו כל הרוחות אצל דו«ה א״ל ־” . ונו׳״, ונאמר נניאור מילת דומה שהוא מלשון דומיה, וע״ש שרשנ״ג היה וזהיר נדינויי קראו אוחו ״דומה." — והוא היה ממונה על כל הרוחות פ׳ מן ה^קדס, וגם הנחירים והקנאים היי סריס למשמעתו. — וגני אלעזי ה I! I