Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 27

27 7יפי בפניו לאמור שאינו מזרעו של אהלן כללי אלא התכון כי לא נאה להם הכתר כהונה כ׳ לא ענדין עובדא דאהלן אוהב שלום ורודן> שלום כמו שנאמל במלאכי: בליה׳ היחה אהו הה״ס והשלום כ׳ בשלום ובמישור הלך אחי, או ההכוון בזה למה דאיסא [נקנהדרין צ' נ] "דני ר׳ ישמעאל הנא לאהרן כאהרן מה אהרן הנר אן> בניו חניליס" וינאי העז שהיה איש מלהמה מנעוריו ורשע מעיקרו אינו מזמנו של אהרן ק,|ני אשל חולת אמה היתה בפיהו , וגם האדלכתא שהיו כותנין שנת כך וכך ליוחנן כ״ג לאל עליון |ר״ת י“ח], אם ניקח דברי הגמרא כפשוען שהסששא לא היה רק לש״ש לבל יתחלל נהאשסה, נראים הדברים שגס נעת יעדם קדר המנין לשנות ביה חשמונאי לא על יוחנן ינאי נתיישד, רק לשנות יוחנן הקדש׳, ועליו ישובב המנין, ני הקנרא נותנת נהעח שפשקו למנות למלכי יון, וחשנו השנים'לב״ח, נתנו לו יאפית מיום שנעשה על ידם תשועה גדולה ושלקן וטהרו אה המקדש, ואחיו חלקו «כבודם לאחיהם הראש והבכור בקהילת מנין השטרות על שמו. ויוחנן הזה בן מתתיהו היא מהחבורה הד' שתשב הרמ״נם הוא ולא אחל [ודברי היוחקין ביוחנן כ״ג שהיה א״י של מתתיהו, והוא עשת התקנות , והיה בזמן יוקי בן יועזל ויוקי בן יוחנן" "ולין ואין להם שקל, מכל מה שדברנו שגס אחרי מות מתתיהו עוד לא זזה הכהונה "ולה_מניח ׳הושיע בן יהוצדק, ואחריהם כיהן ׳ויקים הפושע הנזכר נב״ל שרשה מילדון שהיה רכיב קוקיא בשנת, ובימיו נהרג דודו יוק׳ בן ׳ועזר עיין מנה״ז זייטע א5|. — ויוחנן הזה היה צדיק מעיקרו, ותיקן כמה תקנות הנזכרים בקועה מ״ו ינמ״ש פרק ת', ובכל מקום שהעלו זכרונו. רק לטוב יזכל שמו, ונתברכו נו כל "ה חשמונאי. — ואם כ׳ בברכות [שם] אמרו "והא חנן אל תאמין בעצמך עד יום יייתן שתל׳ יוחנן כ״ג שימש נכ״ג שמונים שנה ולנקוןז נעשה צדוקי. — אני אומר ל1 זו היא משנה סצונה ויחידה [ואולי משנשחא היא, ומצאנו דבלים כאילו לחכמינו י״ל כמה שעמים נש״ק פקחים צ״ט שנת ק״ב "מאן לימא לך דמתלצתא דילמא משנשחא ה'א״| כי נהמשנה דאבות פ״ב שהיא המקור מהמאמר אל תאמין וכוי, לא נמצא ילא נזכר הקישא הזאת, וביומא ט' נזכרם לו ששימש נכ״ג ש' שנים, מזכירים אותו "ן היראים והצדיקים עד קו!) ימיתם ששמשו נניח שגי באריכות ימים, וקיימו שם: «ליהס נאמר יראת ד׳ חוקיך ימים— _ ולא נעלם ממני הנאמר נד״ם לב"ה קפיטעל 9 משקוק 34 עד 42. ומהמקור "ה שאבו הקושרים האחרונים והניעו שיוחנן זה נהרג בימי יונתן «הערניים [זיהע גשיכטע דטר יודען גרעטך זייטע 6ז|, אך מלבד כי דנ״הי האילו וכל דברי אפוקרישין לא נתקבלו לחכמינו לנאמנים והם כקשר׳ חצוניס, גם זאת אני אומר שגס שם 1בדיה לב"ח[ לא מהכתובים המשורשים הם כי נשקוק פ3 נאמר "ויוודע הדבר לבני ’«נרי ויצאו ממדנה ויפלו על;יוחנן ויתפשו אותו ואח כל אשר אתו וילכו" ומשקוק הזה נוכל ללמוד שעם נשי האחים נשנו כ׳ בשלחם כל קנינם ורכושם משני האויב לאוהבם אנשי נבו, מקתמא שלחו גם החיים, אשר אין כח להם לעמוד או לברוח מישי נעת הקכנה לשני האויב, ונשנה יוחנן וכל אשר אחו נשנו גם המת, וחכמינו )״ל אמרו [בקדושין ק״ו] ויקוקש הדבר ולא נמצא‘ ועדות שהוכחשה במקצתה נתבטל 5ילה אצל חכמינו, ואך אס נקבל עדות ד״ת איננו מבואר שם רק שנשנה ולא שנהרג. ואם שנאמר שם [פקוק 42[ "ויהי אחרי הנקמם אח דם אחיהם וכו' נם מזה לא «יכח בפירוש שהרגוהו. — ואולי קבלוהו ופצעוהו, כי אם היה כוונת הקושר בזה להיות למקור נאמן למיתת יוחנן לא היה קותש ככה המקור מבלי לטבול או לנעון אך קנח אחת בה לקרוע האבל ולבנות עליה מצבה גדולה לזכרוכו, ואס הקושר הזה "נר בחיותו להקנה להיות דומם בתהילת מעשי יוחנן, לא היה פורש ממנו נמות ו. — ייאינו להקושד הזה נקשיטעל זה בקישורו ממיתת יהודא המכבי האריך בו, וקיפר י*יך שכל ישראל עשו לו אבל גדול ימים רבים וקמו עליו וכו', ואחיו יונתן ושמעון לקחו את גו ך המת וקברו אותו בקבורת אבותיו [שם פקוק 19 עד 22], ועם גוך הקישי אחיהם הראש והבכור, ואשר היה פקיד על העם לא הודיע לנו מאומה מהנעשה גי יי ותחת זה יצייר בארוכה מהחתונה לבני ימנרי ונהנערה שמביאים בתפארת "ולה. — ולגבי ינבא לי שהקורא במינים פקוחות להבין גם אשר שמט הקושר, או אשר נשמט מהמעתיקים בדורות הנאים מקשרו• — יקרא מנין השורות ויראה, כי ייערת כוונתו בקישור תזה היה להודיע שנשי האחים נשנו נעת ההיא, וע״כ "אחרי י)יגלים האלה ויוגד ליונתן ושמעון אחיו לאמר הנח יום ונשתה וחתונה לבני ’מנרי