Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 22

22 אהי מצא אח עמו ובי מעינה אלהי קדם למעון אריות נהימה. חפן לדעת דרכי זי ואיה רחמיו הגדולים? לבן נכנק לפני ולהניס כלומר עד כקא אלהי מרום הגיע (ע״י ד' נכנסו לפרדס בחגיגה פרק נ׳) דרש וחקר ננל מפלאוח המנע ■ עלה למעלה ■יי למטה לארץ ונכל אשר הפנה נגינו ראה ולנו הנין כי גדול ה׳ מאוד וכי הוא מלן הכנוד אדון הצנאוס יושב על כסא רם ונשא. אולם לא זאח רצה ר׳ ישמעאל להשיג ברוחב מיוני׳, כי רחמי ה׳ נקש וכבן אח אניהו ככה דרשהו. לכן אמר לו לנו מי יחן ואדנג לנין אח•ה' ולהללו בנן אח אביו יברך ויהלל אהבהו וקרבהו יום יום. ועל!אח הוסיןז לאמר: "רנ״שע יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך אח כעסך ויגולו רחמיך על מדוחיך וחחנהג עם בניך במד ח הרחמים וכוי" רצונו אלה הס מדוח האב אשר ׳חנהג בהן בקצפו על בניו ולא יחן לחמס נפשם וחיחס לממיחיס; אמנה אחה ה' לא כן עשיח: כעסך יכלה אוחנו ושצן! חרונך נשפך באש בציון להבה אכלה סביב. עודו מחנונן ר״י על סרסח ישראל ואכזריות צורריו ועל חרון אן! הי. והנה אור במעמקי לנו וחהלוכוח ה' נגלו לו, נראה לעיניו כאלו נענע לו אלהיס בראשו לגלוש לו סחריו. ובמה מצא ר"׳ נחמה לכל יגונו והוסו? קמ״ל נרכח הדיוט אל חהי קלה בעיניך. והברכה שיהיו בני ישראל הדיוטים היינו נפרדים מן האומוח ונדודים לעצמם היא נרכס ההורה (במדבר ב״ג טי) הן עם לבדד ישכון ונגויס לא יתחשב, כתרגומו הא עמא נלחודהון דיחקנון עלמא ונעממיא לא יחדנון גמירא "הוא העס שבשבילו לבדו יש לו חשיבות גדולה על שלא נכלל נבלל האומות רק הוא חטיבה אחה לעצמו" (עקידה שער פ״נ) ונזה מצא ר״י נוחם לנפשו כי מאהבת ה׳ אח ישראל שלח אותם בין העמים להיות לו גוי קדוש ובכל מקום אשר יהיו שם יכהנו לאלהיהם ותורתו לעמים יודיעו. י כי אהבת הי אל ישראל היא אהבה בחיר״ת ונשכר קבלתם התורה כאשד הרחיב לדני t נזה הרב הגדול ר"׳ אלנו נספרו העקרים מאמר ג׳ פרק ל״ז. ועיקר הוראה הדיוט iStieri!? ג> הוא האיש שהוא מתנודד לנפשו einer der für /xe/iovio/xevog sich ist, ein Privatmann, im Gegensatz des öffentlichen Beamten oder נץ זאת. אמנם נחמת ר"׳ היא נחמת כל בני ישראל בגלות החיל Magistrats הזה נאשר יהגו בתורת ה׳ ועליה למרום ישונו. שזאת לא תתקיים לולא ישבו נדד לנפשם בראש חפו׳ וכתן> מקשה לסבול חרפת צוררם ואכזריות משנאס לשאת. כי אך •תערבו נין הגוים, מהרה ילמדו ממעשיהם ובדרכיהם ילכו, יטעו זמורות זר נין נטעי נטמנים אשר נטעו לנו נוטעים נאמנים, וברם ה' צבאות סלילה באושים יעשה. זח ־*~״ל בנאור המאמר שלפנינו. אבל המאמרים מן נרכס הדיוט הסמוכים לו מובאים דרך א״דא כ?רבי הש״ס לפעמים וכנודע למשכיל. עוללות בציר. אבד חסיד מן הארך. (מיכה ז' אי) בקשו — ולא מצאהו ,■ יי י!יו מלאיות עינים הביטו מנגד התאוו אל;שר בהרים ווןמקים צדק;אמת נפגשו ב;ךךם משמים פני אוהבם דרשו בין בני החיים בזרע אל מגד. ירונו לפי קרת 1 T י Vit לא מצאו מנוח ■;מים וישנים הלכו שחוח נרו ונעו - אין אשר פלןןזדם שסתם מדברת בחוצות' ובשוקים חפוש חפשהו T T ג \ ואוצר*ותיך.ם ב;ךם