Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 21

לאמי: ״«רוע ככה עשיש?" אך כנר «ונא נש' הכוזרי והער,דה על שאלי! צדיק ורע לי או רשע ועוב לו, כי לפעמים יגזור היוצר אומר גשם שוטף ואבני אלגנים כי ינאו «ל שדוח איזה רשעי הדור כארחס ימציאם וכפעלם ישלם למו, אז אס גס צדיק וסמים נייעש־ו שדהו סמצא מוך חלקה שדימו, היחכן כי היא לנדה מנצל? האל כל הארץ יהי חרג והוא ימן טל מן הגיזה מלא קפל מים? וכן להפך ישיג הרשע לפעמים חשל ועוג יען נחלשו הגבל נשדוח צדיקים, ירד מער על גז וכרנינים זרזיף ארץ ימצאו מאה שערים נשנה ההיא, ויחיצג גס הוא נחוכם, ע״ז אמרו ר״זל הרחק משכן רע והדנק נשכן עוג והנן. כן לפעמים אנשי קדש שחש שואח זמן נוגד ׳שגלגלו, ישוב עלימו רביו לפלח כליוהס והמס גלגל עגלה הצלחתם, אך הנשענים על ה' נאמח מנעוריהם, יתקוממו נגד כל מצב העומד מל ימינם לשענם משלימוחם, יאחז צדיק דרכו, אן> לא יט מצעד אחד מלנצור ארחוח משפט, יאמר עוד חזון למועד, יאחה בקר בעולם הגמול שם חלקת שומר ממקק ספון, ירדו אז ישרים לנקר, ימשוך מקדיו ליודעי׳ ונשמו יתהלכו. עתה יוק כל המאמר בטוב טעם ודעש ואין אך מלה למותר. "אמר דננ״ח אמר ל• ההוא טייעא" ר״ל איש סומר «כנעני ושועי הארץ השם עין השקפתו עלי מפגעי בני אדם וקורותיהם "שא ואחו׳ לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי" י" ל אראה לך יקום אחד לנדו נכל הבריאה יקר מאד נו יתלכדו שני הפכים סלק אלוה ממעל ועפר הארץ, מורכב מגויס אדמה ונשמח שדי ממרומים, "אזל׳ וחזאי דעניד כוי שוי" ר״ל בעד אשנבי תבונתי נשקפת׳ וראיתי נו כמו אצל ניש מלונות שקופות לצדדים שונים עיני נשר ועיני שכל, "שקליתא לסלתאי ואנחחא בכווחא דרקיעא" לקחתי של מעדני מנמר חמודות החבל והנחשים בסלון שמימי ורוחני לאסוף נחפני רק מעט נופח הזמן וההכרח לאמן גוישי לעבודת צור משגבי והיושר החרמתי ^אדמצלינא נעיחא ולא אשכחיתה" בשפכי שיחי לפני קוני ויוצרי ותפלתי זכה לאמצני ולמזקני נתעודתי ומערת שני י למען אוכל השג מחוז חפצי ואהה! נקשתי ולא מצאתי אח שאהבה נפשי להסתופף נצל קדשו ולהשלימני במדעים כתשוקחי הנמרצת מרוב דאגות שונות אשר לא ירפוני עד בלעי ר קי "אמרי איכא גנני הכא"? חיקס גם מגנור מלקוח הכובש את יצרו ומסתפק נמעט צר• תזמן? איש יהגה בתורת ת׳ ומדעים כחשיכה כאורה ישא הגה והי? וגני יערוף כמטר לקחו איך יאחז ערפו ויפצפץ וצר ואור חשך נעליפיו? "אמרו לי גלגלא זרקיעא הוא דתדר" רק נמלי שעף'העת ומפגעי נני אנוש המה רמוך וישעפוך בזרמחם יקופם מנוש לראשך "נער למחר כי השתא ואשכחת ל׳'" ר״ל שמור את הדבר כנעחונך עתה, יאמת נקר עת יגמול הטוב והמטיב לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו, כארחו ימציאנו, אז יתבררו יתלבנו ויצרפו תחבולות גנר ויצרי מעלליןאקש, המשכילים יזהירו כעצם השמים לטהר ומצדיקי הרבים כיפעת הכוכבים יגיהו, גס אס יתמהמה חכה לו, אז תרא ונהרת ורחב לבבך הטהור, ישלם ה׳ פעלך נאמת ובתמים מאין הפוגה וחתי משכרתך שלמה מעם ת׳ אלתי ישראל סלה. Reilräge non Jakos! H- Löw, össenlt. Lehrer. תניא אמר ר',ישמעאל בן,אלישע פעם אמת נכנסה׳ להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכחריאל יה ה' לנאות יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרת■ לפניו רב״שע יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כטקך ויגולו רחמיךע^ «דותיך ומתנהג עם בניך במדות הרחמים והכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי רנלשל ייא׳ קמ״ל ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך. (ברכות פ״א). מאמר 'הנ״ל קשה ההבנה וכבר נמצאו בספרי כ״< שני נאורים משני חכמי הדור עליו ועל דבריו. אך לא עלתה נידם לפרשו היטיב שאשר תראה בעין פקיחה. לכן אנסה נא הפעם לחוות דעתי נזה. יטיס כל אקדים לך הזמן שחי נו ר׳ ישמעאל בן אלישע והוא לעת כי שפך ה׳ חרון אפי על עמו ישראל ויגלה אותם מעל אדמתם תלאה נפוץ והשלך אל כל פאתי הארץ, מראה ממעשה בננו ובתו של ר׳ ישמעאל בן אלישע בפרק הציזקין והוא הר׳ ישמעאל אשי נשפך דמו על פי זד יהיר מלך בליעל. הנח כאשר דאה ר' ישמעאל כל היגון