Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 23

23 בץ ב1עףם לשמצה ב^זבו ההבל דכס־וף לאמת ויבקש את הצדק דרדיוף אחרימיו על ארזזיות חדק 1 איש הזה לתומתו לא .יחפוץ בחלד: בעד .יתרון ח'ץ1זקתו — אשר;רצה המלט משעשוע תבל מהבלי החיים — הלא irrr בדמיונו בין שומי שמים! יקראו לאוהבם ■ ■1< י, T אל סיע מרגוע לשוא •י אין איש יטה ־־ V - ) : T את אזנ1 לעומן־ע. שים על ימים תוחלתם ממושכה הנה.יעלו רמים מעמק הבכא להבל בל;גיעתם לריק בקשו ייושר: מצאו בין אנישים — אהבת העיושר! אמנה בי נמצא איש אחד בתבל .c* מספד מר Von Kalomo Klein, Valchinnts-Cnnditat, עין מי לא חדמע דמע, כי עלה מוס להכריח פתאום ישר ותמים דרך 2 באבדן איש חיל ורב העלים! מי לא יאנח נשברון מחנים? היצוע שוחר חושיה ורודף צדק ועם לא | ’חרדו? לא יום כשורה היום, על מוח איש יקר אף נעים, החכם השלם כנוד מו״ה 1l ח יי ם ע שא קני נ״ע אשא קול נהי. קורא נעים! שמע נא קצוח דרכיו מהי, והאמין | לאמונה עעי, חכחוב מעע מזעיר מצדקוחיו אשר פעל ועשה בעיר מולדחי הרערויא. מאז מחרדמח הילדוח נעור רוחו שח לנו למשילח האושר, הגה ברוחו נסורח אל חי, ולמענה שולח אל מקום גדולים חקרי לב, להביא בכליותיו ילדי מחשבותיהם, ויגדל ויהי לאיש חמודות מלא כח במלחמת h כל חפצו הי' לעזור ולהועיל למבקשי עונו, ואם גס לא הי' לו עושר נכסים, ורב כשן>, ודי זהב, נפשו עמלה למור אחר מחשוד דלים יהפיק רצונם, וגס המתן נשפר יחנא במקום לא שזפתו עין, הה! כחלילים יהמה לבי, מיי דברי 13, שמש החיים בצהרים באה, והנה כהה הנוגה, ונפשי עפלה מאופל היגון '«ענן התוגה. גם שם מגמתו להורות דעה לעוללים יונקי משדי המנונה, במקל נועם - נחה צאן תפארת בשדה החכמה, ובצעירים הציב דלתות תפארתו, תחת צאתו נין הערבים לשוח בשדה, להנפש ממלאכת מחשבת יומם, הלן נעתותו ערב, לעח~יזאסף המקנה, לעשות מקנה וקנין (כי משכורתו איננה שלמה היחה למלאות סשקו). , מות! אין ערכת מטבח, גפן אדרת כרת בעוד כפתו רעננה, אס ד' הסיתן בו, אחשה ואתאפק, ואש אחה נחזק יד הוצאתו, חמק׳ עליך הורג נעשות נקיים! עד אחי תאכל דם ענויס כנפשן שבען, ואל כלין לא תאמר הרף! הילילו נערים מגדלים על ברכי מוריכם מלמדכס להועיל, הידעתם כ׳ לקח ד' אדוניכם ואחס מחשים? שאו קנה ובכו במר נפש על עקיק הלקח כי נכרת מפיכם! (* Durch Anhäufung von Monuscripten verlegt 11nt> verspätet. &■