Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 19

הרווה ומשאה. האריפים ובקיאים ׳שיו ועבור כל אחיין ב״י ויבוא׳ בנהר שלום לנו יכל דרכינו יכונו וידטו חוטי רוח נינה . שמש צדקת יגיה ששבם, לזבר טולם תהי צי’ק. ובן יברך ישראל טד נשנט נהקי׳ן תמונתך טס תטמוד לקן הימים, כ״ד טתירת אדם נמנה י נבזה וחדל אישים, הנאנח בשברו! .מחנים טל כבוד בית ישראל אשר נלקח נכפליס, וטל אשר גלה כבוד ופאר מירושלים. ידידך וידיד כל המתאנים ומצפים לטורח ליי ישראל וקדושו. שמואל עטטיננער תלוי. ׳Israel -furlh. Rakkmer in StrnfioniÖ־ Knfmuöifdje Exegese oon אמי רננ״ס אמר לי ההוא טייטא תא ואחוי לך היכא דנשק׳ ארטא ורקיטא אהדדי, ^ל' וחזאי דטביד כוי כוי, שקליתא לסלתא׳ ואנחתא נכוותא דרקיטא, אדמצלינא בטינא ילא אשכמיתה, אמרי איכא גנני הכא? אמרו לי גלגלא דרקיט הוא דהדר נטר למחר כ׳ השתא ואשכחה ל׳': (נ״ב) מי מחכמי לב וזבי הרעיון •דמה בנפשו כי המאמר הזח וכן רגניו אשר מלפנים יייאחור ׳טערוהו רק מחזה שוא ותפל הנמו ופטלם מאפק ואפט? שכל מי מבני איס אשר נשמח שדי תסיתו, מי התורה גדלוהו ופלג• טדן האמונה רוממותו יאמין כי מאמרי ״)"ל הנוכחים אך שקר ותהו נקכיהם תפושי הבל וריק וכל רוח אין בקרבם? רק ’*'ערים בטש אשר ארחותיהס טקשיס ונלוזים נמטגלותם כן ידמו, לב הוחל ינומו לייתלוצן ולחפות טל אמרות טהורות צרופות בכשן> ונתונות בזהב לא כן, ותחת מטטה ’’•הלה בשת וכלמה ילבשוס. אבן לא כאלה חלק בני אל סי, לא מהמהם ולא מתמונת ־מלת מאמינים מוקירי דבריהם , נכון לבנו ונטוס כ׳ התפורים הנפלאים האלה ודומיהם יק פניני יקר ראמות וגביש לפונות נטפרות המשל, ואבני נזר מתנותתוח טמונות ”1יל אמרי חול הנה, תוכם רצוף כל יק? מותר השכל ישרים למוצאי דטת, אם גם בשמלת "«ריס זרים יתטטפו, וצעיף המשל חתולתס. לכן אנשי לבב ויודטים שמטו נא _מלי ”1יי לי זטיר ואחוכם מאשר חנני ה׳ דעה לטבול קצה מטת בינתי ביטרת הדבש במצור ”יאמר הזה, ואם ימצאו דברי סן, אז יגל לבי ותעלוזנה כליות׳ אף אני הנה בהשקפתנו נבל קצו׳ הבריאה כלה מגבהי שחקים עד תחתית תהומי ארץ, ^רפי מעל נאדרים נקדש מלאכיו טוש׳ רצונו עד תולעת וזוחל׳ עפר לא נמצא אף יקית אחד נמו כלהם, בו יתאחדו חלק חומר וגם נשמת שדי כי אם באדם מבחר ”צירים לבדו; כי האופנים וחיות הקדש רק רוח המה וכל מעטה נשר ירתק הלאה ויתר׳ הברואים חיות קטנות עם גדולות בהמה ורמש וזיז שדי רק שוכנו בתי י,,«ר הנמו, דק נהם הצומחת והחיונית תחים ותגדלס, אבל נפש משכלת אין במו, רק?איס לבדו מורכב משני הפכים האלו, נו יתלכדו חלק הארצי והשמימי ולא יתפרדו ”"גו נסיים חיתו. אכן כמו הביס אשד לו חלונות שקופות לצדדים שונים, אס נביטה ייצת ע״י סלון אחד נראה כר נרחב מצע ירקרק דשא ופרסים, שלל צנעימו והוד ^ארתמו ישמחו עין סוזס, ואם נשקיף ע״י סלו; האחרת נראה מגדל נשגב בנוי לתלפיות *'ל מעעירה היכלי הוד ירוממו רגש לבנינו, וע״י חלון השלישית נראה לעצנת רוסינו יקים נו יובלו לקברות יחד עשיר ואביו; תכס ובער, שם •כוחו יגיע׳ כח וכהנה; כן c האדם יבול להשגיח מחלונותיו בעיני בשר אר בעיני השכל, ברצותו ישקיף וירא כל "”"יי התבל ומלואה ופלנוח נהרי עדן ושעשועים וידמה בנפשו מיוצר אחד נפנו לו לרות מדשן ביתם, ועט־ניו חלב ימלאו;, לא יחדל מהשקית מוח עצמותיו ממתקיהם לתת נענעמיהם, לכן בני אנוש כאלו אשר כל מגמת פניהם ומערת ספצהם לאכול '-ינעת, ולאקוף מזמרת הארך בכליהם, ענקתמו גאות •עטף שית חמם למו, יחנו "יידיהם באוכל רק להשיב נפשם הרודפת עדנים ואל פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו 'יאו אף לא יתבוננו. אכן תעודת האדם ופקודתו על פני תבל ארצה נאמת ״׳ להשקיף טל כל שכיות החמדה בעיני השכל, •קח ממעדני התבל ושעשועיו רק מת '׳'׳כיח •אלצהו והיותי יחרים, כל מגמה פניו תהי קדימה לצעוד תלאה במדעים