Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 18

18 ז״ל אשר הייתי נצמד בקרנו ברתוקות אהבה. כידוע לאנשי עירנו. ואשר נפערים נוי8 כשרון מעלליו. לילה כיום שם תורה ויראת ה׳ נגד שניו. בוודאי ראוי ונבון להקפיי' ולשפר שנסו כדי לעורר עליו בנכי, אפר כל בית ישראל ינכו אס השריפה אשר שי1 הי. לכן אכתוב לידידי השפד ואגל מר אשר קוננתי עליו, כנוח כפות רגלי נושאי המצני אל קנר א״ת ז״ל — ם' שופטים כי ימצא סלל באדמה וכוי וענו ואמרו ידינו לא שפני את הדם הזה וכוי כפר לעמן ישראל וכוי ואל חתן דם נקי נקרב עמך ישראל ונכפי להם הדם. ואתת תנער הדם הנקי מקרבן בי תעשה הישר בעיני ה'. וכבר נתלנג" נזה בל גדולי המפרשים כל איש לפי גודל הדרגחו. ואף אני לפי קע שכלי,אעני חלקי מה שחנני ה' נזה לבאר עפ״י מאמר חז״ל. למה נשמכה פ' פרה אדומה למיתי, מרים לומר לן בשם שפרה מכפרת. כן מיתת צדיקים מכפרת. ופרשו המפרשים מ״; לפון כשם, 7הנה המזה מאפר הפרה על איזה דבר מטהרת אותת הדבר. והעושק‘! נפרה מטמאי! נגדים כן היא מיתת צדיקים, אינה מכפרת רק על אותן אנשים שלל היו גרמא בנזיקין. אבל על אותן שגרמו נסעאן מיתת הצדיק על אלו אין מיתת הצד’? מכפרת, ועפ״ז נראה לי לבאר הפי בי תצא אש ומצאת קוצים. ונאכל גדיש הייני שפוגע בצדיקים ושמא מאמר שהצךקים יכפרו במיתתן. ותם יצאו נקי. רק שלם ישל8 המבעיר את הנעירה, היינו אותן שהיו גרמא בחטאם מיתת הצדיק. כ׳ טי אלו לא יכפר. וזהו הפי' של הפסיק והי' בשמעו את דברי האלה הזאת. עפ״< דני' חז״ל זו מיתת צדיקים. והתברך בלבנו לאמר שלום יהיה לי. פי' הצדיק יכפר בטויי וזש״ה לא יאנה ה' הלוח לו. לו דייקא. כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא דייקי) כי הוא עשה בפועל קיבת מיתתו. והנה נתבונן זאת מה שהצדיק נתפס עבור הדוי• | כד• שיחזרו בחשובה כ״ש בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד כיון שרוא־ן שנארז’8 , נפלה שלהבת עי״ז מתעוררים א״ע לתשובה, כ״ש כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, הייי, I כששם אל לבו לשוב בתשובה א״כ מיתתו מכפרת עליו. ומוסלין לו על כל עונוחיי׳ אבל כשלא חזר בתשובה ע"׳ מיתת הצדיק. אז הרי דמו כדם נקי שנשפך בחנם וז"8 כל המתעצל נהקפדו של אדם כשר. היינו כשאין עושת תשובה בקינת מיתתו והיי כהורג נפש וע"כ ראוי לקברו בחייו. ועפ״ז נארח׳ דברי הנביא הצדיק אבד ואי!! איש שם על לב. ואנשי חקל נאקפים באין מבין כי מפני הרעה נאקף הצדיק. היי כשאין איש שם על לב לשוב בתשובה ע״י מיתת הצדיק, אזי הצדיק אבד ככלי אונלי ואנשי חקד נאקפו בלא עתם, באין מנין כ׳ מפני הרעת שנדור נאקף הצדיק. דכשהיי; חתרין בתשובה ע״י קינח מיתתו לא הי׳ נחשב כמת כיון שהיה גס חלקו נסיים, כייי שנארח׳ ושבח אני אח המתים שכנר מחו. מהחיים אשר המה חיים עודנה. פי׳ ט“' המצות ומעש״ע וחשובה שעושים החיים ע״< קינת מיתתן יש שבח גם להמסיס שהם גרי" לזה בקינת מיתתן. תהו הפי' של דברי הנביא, לשוא הכת׳ את בניכם מיקר לא לקחי• ן אכלה כנר חרבכם נביאכם כאריה משחית עפ"* מאמר ס״זל. צדיקים בדור, צדיקים נתפס’8 ומכפרים, אין צדיקים נדור. תשב״ד נתפסים, וזהו כדי שיראו ויקסו מוסר וישונו׳ ע״ז צעק הנביא: לשוא הכחי את בניכם, מוסר לא לקחו. אכלה כבר חרבכם נביא88 כארי המשחית, זהו פי' לשוא הכת׳ את בניכם זהו חשנ״ר כיון שלא לקחו מוקר. א"8 לשוא הכת׳ אותם, אכלה חרבכם נביאכם, המה צדיקים שנדור כיון שלא לקחתם מושי בקינת מיתתן הרי באילו הרגתם נחרנכם ממש ועפ״י הדברים האלה נראה לי לבאי הם׳ כי ימצא חלל. פי' שימות איש צדיק אשר הוא כמו סלל לא נודע מי הכהו. ה”נ' , מי שהי' גורם קינת מיתתו ע"כ יאמרו הזקנים עבור כוללת ישראל: ידינו לא ש86י 1 את הדם הזה. ואין אנו שוס גרס קינח מיתתו. ע״ב בפר לעמן ישראל כיון שמי88 צדיקים מכפרת. ואל חתן דם נקי היינו שהצדיק יכפר עבור הדור. ובל תהי מי88, כדם נקי שנשפך. וזש״ה ואתה תבער הדס הנקי מקרבן כי תעשה הישר בעיני 8י היינו באופן כי תעשה הישר בעיני ה', היינו תשונה ומעש״ע ע״י קיבת מיתתי תנער הדם הנקי כיון שיכפר עבור כוללת ישראל. מורי ורבות׳! הלא תדעו בי נפל , וגדול בישראל הוא אני זקני הרב הגדול ז״ל אשר הי' נאמת צדיק חמים אשר נוויא,! נתפק עבור הדור. ע״כ נחפשה דרכנו ונסקורת ונשובה עד ה' כי עלינו מ,על הלני וחונה אשל כל איש ואיש יפשפש במעשיו. ולשוב אל ה׳ נבל לבנינו. לבל יהי דמו בד® נקי שנשפך ויכפר בעדינו ויקוים בנו: ואתה תנער הדם הנקי מקרבן בי תעשה היפי בעיני ה' היינו תשונה ומע״שט. בטיס אשים ק נצי למלין. אחלק ואני תפלה. הסקי88 ממעון קדשן. מזנול שמים אשד נחרת. מלין יושר הי׳ עבורי ועבור כל משפחי!<־