Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 14

— 14 — במחקרים ער־ום .יערים; על אל שדי, לאייש עזכל1. בן יש כושל ולהתנצל קולו ירים לאמיר; איז די אך ריק דובב; כי רב חילו, הוא, הוא סבב; אך ליו עצלות. הלא חרחה שגי נני אדם, אחד גדול בשכל ובידיעות עחנלו, ואן> על סי כן חברי ינץ דני, שהוא לא יבין, ואין הדבר חלו׳, יק בעצלות, ני האחד נתעצל נתקיים יהיה הדבר, והאחר לא נתעצל בחקירתו; והנה העצלות היא ה«כשלח; והלוא•! שלא האדם, אלא עצל בלבד, כי אז לא היה רק שכל, לא ידע האמת ויאמר: איני יודע, ויניח הסכמה בקרן זרח, ואס לא ׳יעיב לה , הלא כמו כן לא ירע אליה; וכעת לא חיינו שומעים בל היום וכל הלילה, הנועלים בעם, המדברים תועה על כל דבר ודני: וגם בנשגבות לא יחשו; ועתה לא היו האויל־ם עומדים על הבמה מדי שנס בשנתו לדני אל העם דבלי שקר אין נס מועיל; והיום הזה לא היו יקבי המחוקקים מוציאים מי' יום ביומו קשרי תהו ונהו. אמנם נהתחנר העצלות והקבלות יחדו, אלה, הלא היא הגאוה, כאשל שוררת׳ בכנור׳ רק אייש אולת רעה אסלת תצא מהם, גדולה משהיא עצלות גדול, מאשר הוא יודנב לחכמים בעולם שיקראוני חנם הניחן אף עצ יירא זלות. י ז \ שיחשבוהו חבריו כי השכר הגדול, ירדוף כביוד, ומה כוונת׳ במלת גאוה? תשוקת האדם, היותו נאמת? כיצד? ראה האיש העצל הזה, הוא הכבוד והחפאלח, ויאמר העצל בלבו: אלן ואלמוד, כדי ויכבדוני כבוד גדול; ובכן הלך ועשק בחכמת, אבל לא על מנת שיהיה חכם, אלא עי- מנת שיקראוהו חכם, ויבקש הכבוד, ולא תאמת; ואס יחקור חקירה, יעמוד באמצע הליו• ולא יחקור עד אס יגיע למקום האמת, רק עד אם יגיע למחוז תשוקתו, שהוא הכבוד. אן לעשות את כל הכבוד הזה שני דרבים יש, על כן לשתי כתות נפרדו האנשים העצלים. יש מהם, החושב, בי להגדיל את שמו למעלת למעלה ראוי לו לשלוח ידו בכל מחשבות הקדמונים, ולחדש אות!, כעוג בעיניו , כי אז יאמרו עליו עם הארץ: במי גדול אדם זה, אשר הבין שגגות אבותינו, ובעוצם חנונתו הראנו האמת, אשר נעלמה מעיני בל חי, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארק. איש אשר כזה לא יצדיק לעולם דעות זענו, אלא יאמין כל מה, שאין בני דודו מאמינים, יהיה דבר אמת או שקר, מאי איכפת ליה? הדעות אשר מעולם, נמאסים בעיניו, אם בני דורו מאמינים כ!, ואס בני דורו חולקים על הקדמונים , אז נדברים העתיקים מדבק נפשו: ומה ישמח! ומת •גיל! האיש הזה, אם ימצא נין יושבי קצוות, ארן מרחקים, מחשבה אשר תהיה נגד עחשנח בני עמו: הלא יחזיק בה ולא ירפה, להראות את עושר כבוד חכמתו, ואת יקר תפארת גדולתו, וכאשר יענו אותו, כן ירב" וכן יפיק להחזיק במחלוקת, ויש בין העצלים מי שחושב, כי להרים בכבוד קרנו, אחדי רבים טוב לו לנעות, ולאחוז מנהג אבותיו נידו, הלוך אחריהם נדרך בדרך, בל ישיי מכל הדעות המולכוח נזמנו ובארצו, לאמי: פוק מזי מאי עמא דבר, ואין המפורסמים צריכות ראיה. ולמה זה? כי אז ישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו נפי העס אויב החקירה . האיש ההולך נדרך הזאת יכבד כל דעת, המכובדת אצל ההמון, לא יחדש דני מלבו, ירחיק הפלפול,_יגער באוהבי החכמה, ויחרים את החוקרים, לאמי: הרי איי בני חמורים, ובמה ה™ עוסק? לחדש ראיות של תהו לחזק בהן דעות עם האי!• הלא זה הדבר אשר דברתי נשירת־:?4