Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 12

והפילוסופים הכופרים נדנד הזה, למה הם דומים? הלא לעם הארץ, החושבים גי כמנהג ארן מולדחם, ק מנהני כל הארצוח, ולא יאמינו למספרים אליהם אס מעשי הארצוה הרחוקות, ולא ידעו, כי מה, שהוא מחויב, או נמנע כארצם, א:ג:ו כן ייו במקלה•. כן הפילוסופים הורגלו בעולם הזה, אשר הוא אין מולדסס, דאמרו: עולש כמנהגו נוהג, ואי אפשל לו, שינהג בדרך אחרה. אגל אם המלא ימצא בספרי הנבואה דבר, אשר יכחיש אס החושים באמה, כלומי, שימצא כתוב נו, שאחד מן הדברים הנודעים אלינו על ידי החושים איננו, כאשר אנרוכו מיגישים אוחו בחושינו, ווה בזמן הזה עצמו, ולא דרך נס, לק , שכן הוא נוהג שבעולם, כגון, שהשמש מביא משך אל בריא העיניס, ושהעפר קל מן הרוח, ׳וכיוצא מן הדברים שאנו יודעים בבירור שאינם ככה, אז יש לנו לומר, שהספר ההוא לא נכחב ברוח הקדש כלל, שהרי, איכה נוכיח, שספר מן הספלים ספל נבואה הוא? הלא רק על ידי חושינו, כי אין לנו ידיעת זולסם: אס כן ספר, המכחיש החושים, מאין נוכיח אמתו? המ| החושים? והרי אינו רוצה שנלך אחריהם, כי הוא מכחישם: שלא מן החושים? הלא אין לנו ידיעה זולחם. והואיל והדבר כן הוא, שכל מחקר ישאיל אחריו ספק, אולי יפחגי חקוש שמים וארן, אם כן, גם על מציאות הנשמה אי; בידנו לחקור: ואן! אם נלך מן המאוחר אל הקודם, ומן הפעול אל הפועל, כל זה איננו שוה, כי אמת, אשר כראותי ספל, אוכל לומר: לולא אדם שכתבו, לא היה נכתב, אך אין זאת. לק על מנת שלא ישתנו חקוי1 שמים וארן, כ• יען לא ראינו מעולם ספל נכתב מעצמו, נשים אותה לחק, ועד אשי . לא יעבור הסק, לא יכתב ספר, רק על •די כותב; אבל אין אתנו שום ראית לומרI! שלא יוכל החק לעבור, הואיל ואי; לנו ידעה לק על ידי החושים, ואשל איננו בפועל I בזמן הזה , הנה איננו חסת חושינו, כאמור. אם כן לא נוכל לומר, כי כל דבל מורכב לא יוכל לחשוב מחשבות, ואם כן צריך שיהיה בקרבנו דני פשוט, והוא הנשמה; כי נאמה מי שאמר והיה העולם, יוכל לצווי! לדבר מורכב ויחשוב מחשבות , ומי יעכב על ידו? ואם אלינו יראה , שאין הדבר יכול להיות , הלא זה מפני שאין הדבל כן בנוהג שבעולם; ואם היה העולם נוהג נדרך אסרת, אולי היינו אומיים שהדבר המרכב יוכל לחשוב מחשבות, והדבר הפשוע לא יובל. ולפיכך, גס על מציאות הנורא אין בידינו לחקור, כ׳ אן! על פי שבנותג שבעולם, אי1 הדבר עושה אח עצמו, מכל מקום אפשר, שנזמן מן הזמנים היה מנהג הדברים להעשיש מעצמם, ומה שאיננו נוהג בזמן הזה, אין לנו בו ידיעה, כאמור, הואיל ולא יפיל תחת חושינו. נא ולאה: אס אמת היה הדבר הזה, שאין הדבר עושה אח עצמו, נמצאת עוקי 1 מציאות הנורא עכל וכל, שהרי, אס כן, גם הנורא הזה צריך לאחר שימשנו, אם ג1 לא הרומנו דבר, ואס לא הלוחנו דבר, הלא עוב, אשר נאמין. שהעולם הזה. שאנס:' רואים, מעצמו היה. מאשר נבדה מלבנו נורא אשי לא ראינוהו, ואם תאמר: אם מעצמי היה . לא היה מתוקן נסדר הגון, כאשר אנחנו רואים אותו, גס זה הבל. כי אם לא יוכל להעשות מעצמו העולם המתוקן תזה, הלא מכל שכן וקל וחומר, לא יוכל להעשוח מעצמי הבורא אותו׳ אשל יצעלך לחיות גדול מאי מאד בכח ובחכמת ■ וחרב שלמותו מש למוש העולם הזה לאין חבליה. והנך רואה, כי חשבת להוכיח מציאותו ותת׳ להפך; לג! אמול: לא יפלא מה' דבר, ולנו אין ידיעת, רק על ידי החושים, ואסר כל חקירות׳:' ׳שאר הספק,אולי ישתנו חקוח שמים וארן כאמור. ומה טוב! ומה נעים! דרך בני ישראל, אשר בהיות רצונם ללמוד דבל מדבר, ׳אמריי אם בן, כלומר, אם ככה ינהג העולם, ולא •שתנו חקיו, אז הדבר, אשל אנחנו למי’1י יהיה דבר אמת. נמה דברים חמורים? בחקירת הדברים, אבל בחקירת המלות, נובל לגזור אומי בהחלט, ולא יותר אחרי חקירתנו קפק מאומה. כגון היות החלק גדול מן הכל, א' אפשר תינר בלא שוס ספק, מעני שנאמלנו חלק, נבל הי תה כוונתנו לרמוז הדבר כלש' הדבר הגדול ממנו כאמיל למעלה, ואס יוסיף חק״נה דבל על חלק חיבר ויעמידהו גייי מן הכל, אנחנך נאמר שזה איננו החלק לבדו, אבל ניחיסןז נו דבל, ונעמי, תמיד בדברנו, שתחלק קטן מן הכל וכן, אם על שנים ושנים ’וסין! ה ק"בה אחד, ויממייש חמשה, אנחנו נאמר, כי שנים ושנים יהיו ארבעה בלבד, אבל שנים ושנים ואחד ישי, חמשה. וכן אס •עשה הק״נת, שיהיה קוטר המרובע קטון מצלעו, אנחנו נאמר, ני אי:ני