Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 11

כ׳ שנים ושנים יהיו אלנעה; והאומר כי שנים ושנים יהיו חמשה, מלמד שהוא רומז נמלח חמשה, מה שאנו רומזים נמלח ארננגה; ואס רצונו נמלה חמשה, כמו רצוננו, אי א ששל שיחלוק עלינו, ויאמר ששנים ושנים יהיו חמשה, כי דבריו סותרים זה אח זה! וכן באמרנו שני הפכים, כנר רמזנו שצי מקלים, אשר אחד מהם העדר חבלו, כגון החיים והמוח, האור והחשך; אם כן לא נוכל לקיים שני הפכים בנושא אחד, כ׳ יהיו דברינו חוחרים זה את זה; ואס יאמר אדם כן זה יהיה לאות כי אין כוונתו בשני הפכיו ככוונתנו; אבל אס לא נחלוק בעני! המלוח, לא נוכל לחלוק נמשפע הזה, והוא הדין בכל הדומים אליו, וזה סבת היות כל בני האדם מסכימים בהם, כלומר , מפני שמסכימים נענין המלות, אשל הולכנו מהן המשסעים האלה; והואיל וגלוי וידוע,'כ׳ אין המלוח נעועות בנפשנו אבל נלמדם מאחרים: אס כן גס המשסעים האלה נמצא, אשל למדנוס מאחלים, אף ן בל נןעעו, אף בל זורעו בנפשנו מקדם: אס כן, גם המושכלות הראשונות מן החושים סולמה, ואם כן כל ידיעותינו נוסדות על החושים, ואשר לא יפול תחת חושיך, לא יפיל נמו כן תחת חקירתן. ואתה תענה: הלא נסיך דברת למעלה, כי יש לאנשי חכמה למקור את התורה, סאמת היא או שקל, והלא יש בתולה דבלים לנים, אשר לא יפלו חמת החושים: אבל החקירה, שאני אומר, שיש לחקור את החורת, איננה על עצם המורה, כלומר על j הידיעות הנשגבות ככתובות בה; אלא היא חקירה על יסודות התולה, כלומר על מדות הנביא, הכותנה, ועל אודותיו ועל מעשיו, אשל הם דבלים, הנופלים תחת• החושים. i i פרק שמיני: יבאר, כי אין בידינו לגזול אומר נהחלע, רק בחקירת המלות. והדבר השני; אשר לא הבינו הפילוסופים, הוא היות כל מחקר משאיל אמרו ספק, שמא ישתנו חקוח שמים וארך; וגם זה דבר ברור כשמש, כי יודעים אנחניו שנדלכים אלו העולם נוהג, אבל אין אתנו שום ראיה לומר, שנדרכיס אחרים לא היה ’כול להיות נוהג, כי •מה שאיננו בפועל בזמן הזה, הנה איננו תחת חושינו, ואין לנו | נו ידיעה. י , וגם המושפלות הראשונות על הרגשות החושים נוסדו, כאמור למעלה; אם כן אין לחקירתנו תפיסת יד, לק בנוהג שבעולם, ולא במה שאיננו נוהג; ואם היה העולם יניא נדרן אחרת, אולי היינו קוראים נמנע לאשר עתה נקראהו מחויב, וכן להפך. ומה שנו ברואה, פקו פלילית! הממאנים להאמין נאותות ובמופתים אשר עשה ינשה לעיני כל ישראל, רק בעבור, כי נשתנו בהם סדרי בראשית: ובאמת ׳הם הס העדים, יייאמנים להעיד על יתר נבואותיו; כי האלהיס יוכל לשנות חקוח שמים וארץ, והאדם בלי עזרתו לא יוכל וכן כל הדברים הכתובים בתורה, ונשאר ספרי הנבואה, ואשל איננו בנוהג שבעולם, אין להפלא עליהם מאומה; כי אשל יכול לברוא את העולם בדרך זה, היה בידו גם כן לברוא אותו נדרן אחר, ויוכל גם כן לחדש העולם הזה עצמו, ולתקנו כרצונו, ומי •יאמר לו: מה תעשה $ ומה שאנו צריכים לחקור בספרי הנבואה, הוא, אס הם ספרי נבואה נאמת, אס אין, כי דבר זה נופל תחת חקירתנו , כאמור למעלה: אבל אם יתברר אלינו, שספר : יי! הספרים ברוח הקדש נכתב, אין לנו עוד לחקור דבריו, כי כלם אמת על כל פנים, א|> אם זרים יהיו לעינינו. הלא לפניך האבן השואבת, שאלמלא לא ראית, אולי לא האמנת, שתוכל למשוך אליה הברזל, ולפנות תמיד לצד צפון, וממנת תלמד, כ׳ כל אשר חסן ה' יעשה בשמים ׳בארן, וכל סדרי בראשיה ברצונו המה, והוא ברצונו יוכל לנעלם: אבל אנחנו נשתומם סל האבן השואבת , בעבור שלא ראינו כיוצא בה. ואם היינו רואים דברים הרבה כיוצא צה היינו אומרים : נקל_הדנר, אף על פי שלא היינו מבינים דבר, כי הכל ברצון האדון, איחיד: תדע, שהרי אינינו מתפלאים על האהבה המושכת הזכר אצל הנקנה, ולהפך; '5’ יש אתנו יודע על מה יאהב הבחור את העלמה? וכי מגינים אנחנו מדוע לב האדם ילהנה ידלק, נאהבת העור החלק V אין זאת; ואף על פי כן לא נפלא על הדבר, מפני שהורגלנו לראות כן; ומפני שלא הורגלנו לראות אהבה נעצים ובאבנים, על כן נשתומם 5יאותנו אבן מושכת הברזל: אס כן אין דבר מחוייב נעצמו, אלא במקרה; ואם חיה ה<גילס נברא נדרך אחרת, היה המקרה הזה נעל, ואז המחו״ב אולי היה נקרא נמנע, יסימנע אולי היה נקרא מחוייב. *