Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 9

נקדב ימים אחדים אשלח זה החבול אל ילך, אך נעלם תקבלו «מני אעילן על דנל קטון שמלאת• בו בעני; סכמת מלשון, אשד לא יפל בעיני זהזא. שם במכתב ל״ע יאמל נזה הלשון •י כת שם נגזר «! כנה והוא במקום 3נת כייו בת «1 בנת ונוקקעאקז שיישמו נשלם כחש איננו אלא טועה, וענינו חבלת אנשים המשותפים בדעותם באמונתם או במעשיהם וכדומה ובשם אתל יכ3ו וכולי" וזו טעות לדעתי בידי הסכם הכותב, יען אס תהי' גזלת השם כת מ! כנה היה לאו׳ גלבים כניות כמו «! בת בנ1ת ולא 3ת'ות? אבל ודאי האמת עם נוקקטאלןז(הגם שאין קפלו תחת ידי לעיי! עליו) שהניא השם בפלש כתת וענינו מחלוקת (אנטהיילונג) אנשים אשל נסלדו ונחלקו מאחיהם אס נדנד האמונה או בלבל אחל בדעותיהם ובמחשבותיהם דומה למלת Kractio »Kraotio בלשונות העמים, אשל נאמדה גס כן להודאה זו ונגזלה מן השעל f'raugcre 3תת , ההטלה הקטנה הלזו תקח כעת מידי , והיה לעת מועל, אט יהיה אלקים עמדי אציע לפניך פלי מחשבות׳ נאלוכה על ענינים מעניניס שונים, אך טלם אכלה לדנל אליך במכתב זה אגלה עוד את אזנך, כי יש תחת ידי קפל ישן נושן והוא "תלגום עניי של דניאל ועזלא" מאת החכם הנוצל׳ פלאפעקקאל לייקדען. התלגום הזה נדפק יליידען בשנת. 1685 למנינם והוא לק מעט המציאות וכמעט אבד זכלו מני אלן, ואציגה לפניך פה איזה מקומות ממנו, לצוני מהל פלשה ופלשת, למען תדע משפעו ומהותו: "דניאל ב (יז) אז דניאל לביתו הלך ולחנניה «ישאל ועזליה חבידיו הדבל הודיע. (יח) ייסודם לבקש מלשני אלה׳ השמים על קוד זה למען לא יאבדו את דניאל וחנליו עם שאל חכמי בבל. (יט) אז לדניאל נמלאה הלילה הקוד נגלה אז דניאל בל־ לאלה׳ השמים. (יט) ענה דניאל ואמל יהי שם האלהים מבולך מן העולם ועד העולם אשד החכמה והגנולה שלו היא. (כ) והוא משנה עתים וזמנים מקיל מלכים ומקים מלכים ן נותן חכמה לחכמים ודעת ליודעי נינה. (כא) הוא מגלה עמוקות ונקחלות יודע מה בחשן י והא!ל עמי שוכן. (הבן לן אלה׳ אבות׳ מודה ומשבח'אגי חשל חכמה וגבולה נתת לי יעתה הודעתני •את אשל בקשנו ממך כי דבל המלך הודעתנו. פלשה j ’(עז) ענו שדלן ידשן ועבד נגו ואמלו למלן ננוכדכצד אין אנו חוששים (V) על הדבל הזה להשיבן. (יז) הנה יש אלהינו אשד אנחנו עונדים יכול להצילנו מ; כנש; האש נועלת ומן •דך המלך יציל. (יח) ואם לא ידוע יהיה לך המלך כ׳ לאלהיך לא נעבוד ולצלם הזהב אשל הקימות לא נשתחוה. (כח) ענה ננוכדנצל ואמל נלון אלה׳ שדיך מישן וענד נגו אשל שלח י מלאכו והציל את עבדיו אשל בטחו בו ודבל המלך שנו ומשלו גופם לבלתי ענוד והשחחוות לכל אלוה בלתי לאלתיהס פלשה ך (א) אני ננובדנצל שליו הייתי בניתי ולענן בהיכלי, (י) בלטשאצל גדול החלטמים אשל אני יודע כ׳ לוח אלהים קדושים בך וכל קוד לא נכחד ממך מלאות חלומי אשל לאיתי ופתלונו אמול. (יע) אתה הוא המלך אשל גדלת ועצמת וגדולתן גדלה והניעה לשמים וממשלתך לקון> האל;. פלשה ה (יג) אז דניאל הובא לפני המלך ענה המלך ואמל לדניאל אתה הוא דניאל אשל מן בני גלות יהודה אשל הניא המלך אבי מן יהודה (יד) ושמעתי עליך היות דוח אלתים בך ואול והשכל יחכמה יתלה נמצא בך (טו) ועתה הובאו לפני החכמים האשפים למען ׳קדאו המכתב הזה וחתמנו יודיעוני ולא יכלו פתלון הדבל להגיד. פלשה ן (יא) ודניאל כאשל ■דע איישם הכתב בא לביתו וחלונות פתוחות לו בטליתו נגד ידושלים ושלש פעמים ביום היא כולע על נלכיו ומתפלל ומודה לשני אלקיו ככל אשל היה עושה מלפני זה. ןינ) י אז האנשים האלה נאקפו ומצאו את דניאל מבקש ומתחנן לפני אלהיו פלשה ן (ט) יואה הייתי עד שהכקאות השלכו וקדמון ימים יושב לבושו כשלג לבן ושעל לאשו כצמד יקי כקאו שביני אש גלגליו אש נועל. (י) נהל אש נמשך ויוצא מלפניו אלן> אלפים ישלחוהו ולבוא.לנאות לפניו יעמדו למשפט ■ושב והקפל־ס נפתחו עזרא ד (יא) זה פחשגן האגלת אשל שלחו אליו אל אלתחששחא המלך עבדיך אנשי עבד הנהל וכענ~. ('3) ידוע יהיה למלן אשל היהודים שעלו מאתך אלינו באו לילושכים עיל מולדת ולעה הס בונים והחומות יקדו והיקודוה תבלו. (יג) עתה ילונו יהיה למלך אשד אם הטיל הזאת תבנה והחומות תהיינה מיקדות מכק וכקן< גלגולה ומק הולכי דלן לא יתנו ומק ה«לכיס תאבד. פלשה ך, (יא) וכאשל נאמל דבל השיבו לנו לאמוד אנחנו עבדי אלה׳ השמים והאל; ואנו בונים הניח אשל היה בנוי מלפני זה שנים לנות ומכך גלול שהיה יישלאל בנה אותו ויקד אוהו. (יב) ונענול אשל הכע־קו אבותינו את אלהי השמים י?שי אותם ביד ננוכדנצל מלך נבל הכשדי והבית הזה תחליב ואח העם הגלה לנבל. ('ג) אך בשנת אחת לכולש מלך נבל כולש המלך נתן לשיון לנכות בית האלהיס זה.