Kokhve Yitsḥaḳ · 1857-01-01 · 23 (1857) · p. Seite 8

8 היי׳ י'. היה בפסיקים שלפניהם מולה המשולל על נעחון גיוסי אל כל היום, להני« שמימה גערו ללה ולוקה, להשלין אל ל יהגו כי ממעייו תצאנה ליו ישועה וחושיי!. מידו ימלא מזול וחלושה למכותינו ויהי יוחס ליו. אגל לפי לאוס עייייו גדלני ני חלד כל חיום, גנוא עלינו חלוד ומצוק יפן לגני חלד וישען על נייז עכניש, על מסי גני אדס, כי עח עינינו מלאוה כי כל חיל גני אדם ליק והגל; אמנם אס חסד אמ& וחילו ׳החל ניו וחוחלתנו ינזנה, אז יפן אל ד', ז אח אחח מחעאתינו, אשל מדי •יס גיומו יוכל ללאוח נין אישי גוללינו. ולכן גס נפסוקיס הנ״ל מוכלח המשולל להגי« שמימה ולגעוח על מעין ישועה הנודא נאמלו: עוגל׳ גע מ ק ה^נכא מעי! ישיתוהו, וגיאולו: Die da toatbrin im Jammerthale mögen nur ihn nämlich Gott) zur Quelle des Helles machen) גם נלכות יעעה מול סי ,auch Segen spenden, gleich Spätregen ג Er wir כונתו: אס לא חאליך לג| עה המצוק, עוד גא חנוא הישועה, גא הגיא חלופה כמולה. ילכו מחיל אי חיל ילאה אל אלהיס נציין כונחו: Wohl wandeln sie von einer Macht zur andern שדיך כיי אדם לנקש ישועה ותרופה מחיל אנוש ומכח גני חלד — ׳לאי אל א לה׳ ס בציון .endlich e. scheint man doch vor Gott zu Zion (ת ה ל יי פ״ט) כי אמלתי עולם חסי יגיה, שמיס תכין אמונתך נהס׳ לדעה׳ ניאול הפסוק ימלא כאשל נשים עין נחינתינו על לג המשולל, אשי ננל יי6 ויום יתאמן וידבק קלוג קרוג גדי, ונכל יום ויום נגלתה לו אמונת הנולא גיתל שא" ויהי עז. והיה אמר המשורר.־ נערם באחי להכרח חסי הנורא על גוריו, אמיתי., י? אנו יושבי חנל ממעיני ישועתו שותים וילדם, אגל נרוא׳ מעל משלהי עליון איי6 צליכיס לחסדו ולאמונתו: אגל עתה הנה ידעתי גס ידעה׳ ני גס על השמים חסדו, ג־ לנא׳ מיום משתוקקים למעין עונו וחסדו, וזה שאמל המשולל: כי א מ ל ח י עול« חסי יגנה, שמים תכין אמונתך נהם. Wohl dachte ich einst, nur ese Welt wird durch deine Gnade erhallen und begründet; doch die Himmel,^ ,üich in ihnen begründest Du deine Treue »מכתב Won tcopofh (Eisler, •liaf)f)iner l» Eimaiwlliii;. ׳שפות י' שלום לך ידידי מחמד נפשי! שמח לני והגל נפשי נלאות׳ מתוך מכחנך הנעים, נ׳ פוקד אתת על דלתות ה* 1 קדם כנימי קדם ומעיניך נהם, וכי תשים עין גס על חגורי קדמונינו, גס על החנוי’5' אשר יוציאו לאור חכמי זמננו. אשליך אחי אשליך, כ׳ נחלת ללכת נדרך חנכו; והמא«, הזה! כ• אמנם למודת דוח ולדאנון לב כל אותג עם ישורון, לנים הס האנשים נימיי! אלת, אשל בחולת ד׳ ובמליצות נביאים ומשוללים הקדושים ימאסו יספל׳ חכמי ישיא אחלי גיוס ישליכו, אלה החכמים בעיניהם לו ידעו כמה מן היופי והנשגב, והיקר והיי* והעוג והמועיל, אשל טמון נספרים ההם ונאמר׳ מפרשיהם, כי עתה לא יעשו כזאיי׳ אולם עח עיניהם מלאות,•ורוחם מהנין, ולגם מהשכיל, ולכן עד נצח לא ילאו אור• והנני מודיעך נפעם הזאת, כי נא ליי׳ זה חיש ימים חגור כולל מכתבים שונ;ם יי, חכמי זמניו, אשל אסן> והוציא לאור נשם "אוצל נחמד" הל״ר נלומענפעלד נעיי יי’? לא אכחד ממך ידידי, מדי קראי המכתבים האלה מצאתי, כי נאמת אולר נחמד הס שמס אשל יאות להם, כי מלבד צחות ונעימות לשונם - אשי השמח לג כל קורא יי1"'!ל<י הייגי■ לו עונג נפשו, הנה תסתען> מהם גס תועלת לא מעט לשוחרי האמת והחושית, ניז כוללים דגלים יקרים, נם בעניי׳ הדת והאמונה, גס בעייני ספרים שונים ניפסיס, כתני יד, אשל חגרו מאז מאה נבוני עמנו, ועוד דגלים אחדים מועילים, אשל מתוכם, אם נקרא נהם גדעת ושום שכל; אולם היותר יקר ונכבד באולר נחמי LSfl היח נ\. p#p ינ,ןשר <ןדה כל משב,,י מ3חג הח5ם ג.;״!ל סס לד $»ן׳ 3ו י7נל ת«מ ניחנה על חולדות אחד המדקדקים הראשונים הוא החכם י' 'יסן> קמחי ז״ל ויסיז "נ, על קולות יתומת דקדוק הלשין בזמנים השונים, אשל עגלו עלינו, חיה נעות ידיי,׳ *