Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 79

־.; i n!11■ ’ "־■ן die von mir dort angeführte Quelle ein Irithun, ineinerseit« ist. Dieses Geschichtchen dürste mir in frühester Kindheit von einem Anckootenkrämer erzählt worden und wird es dann meinem jugendliche» — und darum um so eher für Irrungen empfängliche» — Gedächtnisse vorgelomnie» sein, als hätte ich solches in der bekannte» Geschichte des große» Kaisers von (glaube G.) Heine gelesen. Bei dieser (äklegenheit ersuche ich Sie instäudlgst, mir zugleich die Bemerkung zu gestatten: daß säninillichc von mir bisher im Druck erschienene» poetischen und ercgelische» Versuche (»1c!11 nur in wenigen lärewplarcn abgedrucktcr Kommentar sainmt llebersetzung zu den Propheten נחום und עובדיה nicht ausgenommen)*) in denn Zeiträume zwisehcn meinem lü. bis 17. Lebensjahre entstanden und in lrichlstnniger jugendlicher liebereilung auch gleich ohne der kritischprüsende» Feile unterzogen worden z" sein, in die Oesfentlichteit hinauSgesendet wurden. Daß ich mir nicht viel aus dieselben zu gute thue, sondern in, Gegenlhcil alle ihre Fehler und Mängel selbst cinschc, wissen Sie ohnedies längst. Ich wiederhole auch hiermit, daß ich diese Arbeiten insgesamnit nur als Jugendsünden betrachte und sic als solche auch von Andern betrachtet wissen möchte. Inden, ich Sie nochmals ersuche, diese Zeilen zu ,»einer Beruhigung in Ihrem geschätzten Blatte g b n zu wollen, zeichne ich n. s. w. Tar״opol,a»1 *3. Mai I8äli. Saul Horowitz. Exegese vvu Inda David Wiener. עם זו יצלח־ לי (ישעיה מ״ג כ״א- כ"נ) לדעה המשלשים הוא עני; בפני עצמו 'יניח אה ישראל על עזנם את הי יוצרם, ללכה אתרי הנלי האלילי'. ולא אותי קראת '«קר, לא התפללת אלי. כי יגעה ני ישיאל, נלאח מהר בעבודה•. אכן הוא דוחק, 'לדעתי שעל קרא יורה שה על למוז והודע־ נשרתוס רב, נמו ויקרא בשם ד' (לראשית '"ב חי) קרא אבלם להודיע לכל את שש די. וקראתם דרור בארן (ויקרא כ"ה י׳) יזודיעו ותשלקמו דרור בארן. יגעז, הוא פעל נגזל משם יגע — משיב יגע ולא יבלע (איוב כ' י״ח) שהוראתן קנין ואש־פת חיל בעמל ויגיעה רבה. (ועזת לדעתי להלן מ״ז י*י כן היו לך אשר יגעת, ושעורו כן היו לך כל •ועליך ואוהניך אשר קנית לד) ני, ו!1א יחם העזר אשר באמצעותו נעצר כח לפעול דבל מת, כמו נאלהיס נעשה חיל: (יזהלי' ק' י״ד) בעזרתו נעשה חיל: ושני השקוקי׳ האלה נמשכים למעלה, אמר נתתי יייס במדבר ונהרות בישימון להשקות עמי נחירי, והושין) לבאר, הוא העם אשר יצרתי יי' לשפר תתלתי, אכן אחת יעקב לא כן עשית, כי לא קראת נשמי להודיעו ולפרתמו נלבים, ני בל אשל יגעת ועשית חיל, לא כחך ועוצם ידך הושיעך לק בעזרתי באו יל אלה לך. (שם «"ה י״ד-ט״ו) כת אמר ד', עיי! לש״י שהפשוק הלזה יבשר תשועת חזקיהו יעמו מיד שנחליב, ואז כל השני וכל המלקוח אשל יבוז ממצרים ומכוש, ישבו והיו לישראל *) Dringend anfgefordert, gebe» wir diese berichtigende Zuschrift wörtlich׳ erlauben uns aber zu bemerken, daß unser geschätzter Mitarbeite' hinsichtlich seiner früher» Arbeite» in seinerBescheidenheitetwaS zu wc" gehe; indem unter denselben gar manches Wcrthvolle und Bcachtens würdige hervorzuheben; »nv dürsten besonders seine >,ns vorliegende". — ein bedeutend vorgerücktes Streben beurkundende» »euer» Leistnngcm worunter wir besonders dessen »eucstc Bearbeitung des ״Nacliii'" anSzeichnnngSwcisc hervorheben — sowohl in er,gotischer wie l״ poetischer Beziehung, uns hierüber mit ihn! anssöhne». Stk""'