Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 78

אה לשונה! נם עחה רעיוני הלסקהם אה׳ נדוד ואגני אך לגלות קלון האנשים האלה אחפוצה, יראה נא אח׳, אין •עמדו האנשים האלה לשני ה', לא שיח ולא שיג למי , וחשידיס יכנו את נפשם, מכיס המה אח עצמת עת ירקדו בתוך תפלתם ויתגודדו כמלונה ושקול רעם קולס, ואח;את יכנו: עבודת ה', אך נבערים המה מדעת ולא לב אדם I למי, ב׳ אך במש יתהלך איש לפני ד', וברעדה יגיל עת ישפוך שימו לפניו, ולא j כמוהם אשל נאי; שדרים ידברו. עתה הראיתיך את מעשי הנוי השכל תזה ופגד אס לא I עליהם יתרה אפך על אשר נשם •שיאל יכונו, הלא אך לדראון המה ליעקב בעיני כל העמיס. ועתה עוד את ראשם אראך ראש הלומי "ן ונא אתי לבית הרב, ולאו כלם שתו עד שכורה ולשונם בל תוכל חוות, ועתה ראה מ׳ האנש" הנקנצי׳ פת,רובם נכלם פוח;׳, ויקים עוזבי נשיהם ונופם באין לתם למען יראו פני הצדיק, ועל כי הנשים תצעקנה חמש על׳ עזבם אותם במחסור למען הלוך להרב למלאות גרונם יין, על זאת הכו נשיהם בלי חמלה הכה ופצוע. וגס זאת ראה, אך הרב שכור מלומד הנהו ואך הוא יעלה כוס כיש אל תוך גרונו, והיה נידעו כי שכרו יגיד למו תורתו ויאמר רזי לי רזי לי! ושפחותיו נעות וקולו בל ישמע, אך זעיר שם זעיר יענה מלה אחת בקול רם ויאמר "יתברך שמו" למען יחסנו כי נפלאות הוא מגיד, וכאשר ישער בנפשו ב׳ שכור הנהו, ילך לחדר מיוחד ליחד ׳חודים, והעם בראותם יחשבו, כי עתה צבאות מעלה אליו ׳קיאו, וחי 'נפשי! כי אחד מכת החש־דים נשבע לי — למען הפוך לבבי להאמין דברי צדיקים — אשר הוא עצמו כאשר היה אצל הרב מ״ש אחרי המשתה אמר הרב להוציא כל. איש מעליו וכן עשו, אך הוא נחבא נין הכלים, כי חכה לראות את אליהו אשר נעת לבוא כעת אל הרב, אך זאת לא היהה, אך דאת את הרב נשק על כשאו ומיניו כאש יוקדות ושפתותיי שושנים וגס פניו האירו, ומי •וכל כזאת כחש, אשר כעת לא שכנו מלאיי עליון על שניו! אך אפונה נא לדרכי להראותך את מעשה הרב, והנה מכל ארן גאליציא, ריסיא ימאלדויא ינהרו אליו — יען הסכלות כשתה בצעין! אלמנותה אח עין הארצות האלה — לבקש מאת הרב ברכה, ונבוא אליו חשוכת בנים גס פרי בנון לא ימנע מנת, ויער כדי מלא ברכות שלים ויחם אל השוקת, וה' יפקוד את רחמה ותלד. ואתה ראית אהובי חכמת לב הרשעים האלה לד׳ ולאנשים ולמי קדושי עליון יקראו! עין מ• לא תדמע, ולב מ׳ לא ׳דוכת נזכרו, כי צבי תפארה היית ישורון ועתה נשית! אך מה ככה תשתוחחי נפשי! עוד ימים יניאו עת לעין כל תראה שמש החכמה ועדי רום שמים יגיעו ארזי הדרה וגס עתה ׳הלו כוכביה על מרום שמים, כ׳ דדך כוכב מיעקב, על פני תבל הפין הבונה זה מנחם נש ציון אשר נככנים קנו, השם ישלם גמולו. Berichtigendes Schreiben. Herr Redactenr! Zur Steuer der mir über Alle« heilige« Wahrheit, halte ich eS für meine Pflicht, Sie, geehrtester Herr, aufmerksam zu machen, baß die in der Note zu meinem in dem;3. Hefte der כוכבי יצחק״" S öj abgedruckten Aussage sich befindende Angabe: ,אשר נביאו אל וכוי כתב נאפאלעאן ספרים לכל המלכים והשרים לבוא ולשמוח אתו כי ישא את הבתולה אלמיען" falsch und unrichtig ist. Zwar kann ich nicht mit Bestimmtheit angeben, ab diese Anekdote gar allen Grund und Bode» entbehrt, und höre ich dielmehr auch fetzt noch so Manchen erzählen: daß Napoleon von einer Äungfernfestung (ihren Namen weiß man mir nicht zu sagen, ob jedoch Olmütz eine solche ist, bin ich im Zweifel —) a) statt daß er sie erobern, ironischer Weise, daß er ihre jungfräuliche Sprödigkeit überwinde» werde, sich ausgedrückt, oder eine ähnliche auf den jungfräulichen Zustand der Festung sich beziehende Anspielung gemacht haben soll: jedenfalls aber muß ich bas in der erwähnten Note Niedergeschriebene, als nicht wahr und sonick als der Beachtung nnwerth erklären. Es versteht sich m!« von selbst, daß auch *) Olmütz ist schon - n. z. 1612 durch die Schweden erobert worden; wohl hätte eaber von Komorm gemeint sein können. ^er 3led-