Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 71

גם נפשך תעוף על מעמקי בהו לה־וךידיטלי ששון אל כ־ושלי ברך; גם אתה תשרש נטעי קוץ ויחיוח תרפא לשון עלגים׳ תחז-ק את אין כח, תקרב ימי גאולה בסדרים וערר. Ht I * ״ v vt ,TJ T I | הן,ימי גאולה יבואו לשפת עבר, עדי ארגיע יקומו יושבי'קברז י , ,יחיו דגן, .יפרחו כגפן פורחת; אם איש א* יאמין' לי ז יקרא בפפר כוננו ידי מג חם.מלא אמרי שפר. ויראה שמש גאולה בשיחך ה זורחת. Reitrag von Moriz Kohn. ואפן כה וכה ואומר: האיש איש נניח ישראל טל שפה טנר ירחם? וחס! טיני כשמשה מרימה «טפר, ככוכב יאיר ושמו מנחבם! אדוני! ימים לנים הסשיחי ונסנאחי אל הכלים, לא ידטו שאהנם נפש׳ מה היה ומה קלה לי הטודני חי או רדהי אלי קבר ו ה« אי ר לאלן! והן גם לן — ה'ישנ ראשונה נין אנשי נליהי r~ גם לן לא גליה׳ אח ן ממטמדי ומצבי, לא דנרחי טמן יימוג וטד לט, והמיה כנולי טדין לא נגטה, חחה אשר נימים הראשוני' הקחופפת׳ נסצרוה 5’"ו ואחטנג מצון> לנש אמרי פין. ואני אמרה׳ נדומיהי, כי כנר נשכחה׳ במה מלנ ילאנדת מנעליה, משתי מזכלון מכירי ואין איש משים הגיוניו טלי. — אנל אין לחג יריח לנני, נלאוסי כי לא כן הוא, והה׳ להפן אס אשר יזמה׳! אהה, אשר נטיח שכמן יאכיל טול הורה הקדש ולענוד נעמל רנ נכלם 7' צנאוח, אחה, אשל הנן עמום ניגיעח המזכה להנר ולנקות האוכל מהון פעולה לשון ענלי, אחה, אשר מכהנים מכל ענל ופנה 5®ין לחג אלין יתגלגלו ואינם מניסים לן לישון, אתת — הן אחה לא זנחת ולא אכחת אוחי, דק שמת לנן עלי ותזכירני לעונה! נגודל חסדן חפשה נאמתחתן והוציאני ייעמק הנשיה, חפרחני ממטמונים אשר שכנה אנק טל פניהם --- וההן לי מהלכים יי! עוזרי המערכה מטרכת הקדש. נכוכני יצחק מחנלת י״ט מצאתי נן ילדתיו ואמצתיו, ", א«ח לני והגל נפשי; לא מאהנח הכנוד והמהלל, על כי הצגת ילדי לוחי לעיני קהל ’עיה, לא! כי מה יחן ומה יוסין> לגנר אשל דרכו נסתרת ואשר יהמה ויאנח תחת סנל היילאות, אם צלצל׳ מיתריו נאזני אדם חהימנה? או מה יתרון לאיש אשר ראשו תחת ״5יא הדאגות כפון>, אם לשומעי זמירותיו — לקוחים מחלק שפתותיו ומרגש שתאום ־ך־ כידודי שמחה מעין יחמלטו ונפה מלא אליו יקראו: הטיף! הטין)! כי לשמוע הננו! יף ינצע נמו אלה? הכי יכלכל נהם נניו אשל למו אוכל ישועו, או הילניש אשתו שני "®ל עיניה על רעותיה צופיות? היסגור נמו עז נגד תמרורי יום, או הישום חק וגנול ״’« צונלי כסן>? שוא, שוא הוא! ני נכל מקום מקער מגש לשמו, אם נאשמי ו חון?"!- אן הנל הוא ואפע כי יומתו נשער נת לניס, אס חנל יגונות כשעירים יסונננו. ךיע? נשגם הוא נשל, והנשר רפה. נען רטנה ונקיון שנים נח ינחו למור ו ללגונה ינגשיס ללג. ולכן גם שמחתי — נחזות׳ כי שמי נין כוננים שמת — לא ממקור משחת p יגעה, לק ממעין זן וטהור, על כי תזכרני ולא השלכחג׳ נמצולח השכחת, על כ׳