Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 70

70 אל משורר אליל. כפליטי אפרים כי תמיד תשמיע נלעג שפתים דק"קול סירים אמר לא״תוכל הביע תחת קול שידים. אליהו וקנחם. Bon Jakob Heinrich Löw. אחרי ד,דאי תפר תפארת ח השג י ההל דוח השיר לפעמו גי, אמרה׳ אספר מקצה מעללי המשורר הנשגג מנחם כ"׳ וירוח ל׳,כ׳ כופת צופית •הגה חכו וניוחו פ׳ שנ׳ם, כל נפש יענה השנע עונג אחד פעמים. מדגש וסלג אשר תחת לשונו תרוה גס היא דעת לאמר כי חשוב לבצרון אתירת התקוה זאת שפתינו הקדושה אחרי גלותה, תעשה קציר כמו ננוע גם היום מגיד משנה יהיה לה. אליהו התשבי עלה רשמים כרכב אש‘לאור "באור"החיים׳ אחרי עשה גדולות לעיני השמש, הכה בשבט’פיו מלל עובד פסל מנע עמו ’מנפול במהמורת כסל מהלוך כעור דרל בחשכת ליל אמש. ואתה איש מנחם כתשבי הי.ית עלב על כנפי המליצה עלית" כרוח בינתך אל ןבהי רקיע; גם רכבל' לשון אש מישמי גבוה גם פיך לאלף: י; הוא אלה והוא ואין בלתו יאור במחשכים יופיע! אליהו יתעופף בכנפי רוח על" אדמת חלד'זאת, סיר הנפוח׳ לערוף אגלי תקוה בנפש נעכרת; לחז-ק נכשלים׳"ליסר אנשיי'רשע לרפאות"לב אנוש! למסוך לו כיום ישע כי יבוא יום גאולה נאדר בתפארת.' ואתה איש מנחם, היית במוחו •־ I T - י• T ץ T