Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 69

69 אל תבכי עיד מולךתי, אל תךבי צרחה! הסיךיייבנדי' אלמנותך׳ מחי נא דמעותיך: נרי #לימה דעך! אך שמש משה ילך זרחה. מיש ח מטה אלהים בידו ירעה בניך לך'יקרן פני משה יביא שליום לך וברכה, וכבודו באור תורה יראה עוד מל מבניך! מכתמים. Vom Hermann Boß. על פלדש השכור הנופל על ערש דוי. מדוע אתה חרד ותפחד על נפשך אל תירא. אדע רפואות תעלה למזורך רדה - אם תשמע לעצתי - ארצה מצךם על יושביה בך־בוזי חזה חזות קשה מני אלהים אמת היא״לזי פךשה:ז "ןהיורךתי את יורדי בור כל״שיותי מים." תורפוכות נראו בארץ. ניקאלוים קאפרניקום דמה כי האיר לנו עימם באמרו: הארץ תסב את צירה ואת השמיש מרכה קרמם אולם מי לאי ידע בכלי אלה"? הלא אמת'היא בפחות T בי בכל יום נראה:' על הארץ תהפוכות! י T I •ז I VTT * T ־:• שמעו נא המורים. חכמי קדם את עם ישראל ליונה המשילו. כנים דבריהם, אם על מיורי ילדי ישראל חכמה זאתי השכילו: כי י כיונה בימי י נח' נם הפה לאי מצאו מנוח. ** T I T T ־־