Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 67

ו־חם על בני תבל כי הוא ילדם ופלאות לא קוינו ראו עינינו” ראה ראינו כי פתאום נהפכו האוענים כל שזנאתם’אבךה והיו’לאהבי״ם אין זאת כי א״ם״אלהי״ם ראה בענינו. •* I י :T T V |ז<" כנהר שוטף עלתה זאת המלחמה ש״נ״ואת אלהים ’ואהובת מלכי"אדמה באו אליה ותהר'למרות עין כבודו, אך סהיהראה אלהים עצם גבורתו כי מבטנה"יצא" בן המשמח'אדמתו ויקריא שמו: שלו ם חחי כזית הודו. בהולדו שקטה אמו אין צוחה ואין פרץ ראתה כי" לא יכונו נדוד בארץ י ותברח כצל,ועקבותיה לא" נודעו והוא;שב על כסאה והסיר כל במותיה טבעו בארץ עם כל חומותיה ו״כיל נשאי צנח א״לומות דגן"ישאו. « t ו יי T ז Ir י t כי מלאכיו;צוה לו אלהי השמים להריס״נם דגלו על האש וע¥המ;ם קשת ישבר ולאחים יהפך'חרבות ׳ עלי שדמות קדרון בדם נגאלו יפרה פרי תבואה מגד שמים מןלו הנשמות יושיבו;בנו התרבותי. גם;לד יולד לנו בבית אוםטר;ה הנעימה בן נתן לנו ואת כסאיו למעלה"הרימה " בן פרת י1םף שלום ואמת ב;מיו, ותהי"המשרה על" שכמו" כשמש" ברה מכל בנים"גדילה אןד'אותו בחרה"" יברך"אלהים ארצו אף טל"יערפו שמיו. VI | ■•T I ״ “I ־1 ־ —! T T הוא זישב מנגד הרחק מטטחוי קשת חרא"כי על י כל הארץ מזורה הרשת —v T T T - * r ו V V T T J