Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 63

63 לשש היא כשכלה, זזה כל שלי השל חנזאחן בהשיגן שלי חבואחך אל האלהיס אשל נהנה כי ממנו שליין נמצא: זאה שמע קלוש עליון הנינה וגס סקלה, ויגזול אומר לכשל שני ל במנחה כ׳ אל קנוא ונוקם ד' ובשצף קצף ילהיח כשיד מצולה להודיע אשו כ* עז ועבדהו כי קשהה; ולא אחל האיש הקונה גס הוא לשמוע בקול לבלו, (כ׳ מלבדו 1 שחד לנו ותאחזהו זלעשה) וימהל ויקה אהההנואה ויזל על שני חמים וישוכו המים. —! אשלי האיש שככה לו, אשדהו מה עוב חלקו ומה נעים גוללו ומה ישה ילושחו! בניהו ן אין לחם ואין שמלח ונשש בניו נלעב תחעעף, הנה כן ׳בולן גבל ילא ל כ׳ יא׳ עניוהא לישדאל וחדד הוא לכל ח שידיו. זו שכלו בעולם הזח ולעולם הנא איני יודע כמה. — 1 קום קלא אח הקליאה הזאה נחוצוה * אולי ישונו מדלכס חלעח ויעו שכס I אחד לענוד אח ל נילאה ושחד ואזנו והקלו לעשוח אזניס לחודה ולגדול גדל עד אין! קן, לאשול אשל על נששם אשל לא כחוב נששד החולה, ואשל לא שמלו חכמי התלמוד והגאונים ז״ל, ולקדש עצמם אפילו במוחל לחם; או אז החם חלאתם ושלה מאליהם הלוח הלעה, אשל מעצם עיניהם מלאות המין נשתלות נדנד׳ החולה שנכחב ושנע״ש וששל׳ תוששחא ומחניחא, ויזכו בהאי זכותא, למהו; משושנינ׳ דמעלוניחא. ועתה אתה נלון ד׳! הנח עינין חודדה עמוק עמוק ולכל הכליה אתה מוקד ותדע ובחנה כ׳ גם כל דבלי האגדה הזאה למז אין מקשר עמון לצשוניהם ומשכיל על דבל ימצא עוב כ׳ יש נחש נגלה ונשחל והדגלים עתיקים. — *) , הנני ידידן אוהבך מכנדיך ומוקידן! j אלכסנדר הלוי לאנגבאנק. *),בעת אשל כחנה׳ האגדה הנוכחית זה כשנשים ימים, נשאלה ביד׳ העתקה אחה ממנה, ובהיותי אז נלנוב הלאיתיה לדנים וכן שלמים אשל כבל עשו להם שם נתנונוח כשיהם כשם הגדולים אשל באלן, ובתוכם ידידי החכם הנכבד והנעלה המלין הנעים מוי אנלהם נאעקיש דאקעאל ,!מדיציני, והחכם המשואל מו״ה ■ל״ד ושמצא חן בעיניהם עד מאד ויהללוה• על מני; אולם אחד החכמים אשל חדאיהי להם העתקת הזאת לקחה מיד׳ לשוס אותה למשמלח נתון קבוצת המכהנים אשל לו, ותאבד ממנו ולא ידע איה מקומה עד היום הזה; על כן שנחי לכתוב אותה שנית עלי ששל כשי אשל היא שמולה יעיזכה עוד בזכייני מאז, ודמיתי היות תהיה המחקה הזאת כמו היאשונה אשל נאבדה כמעע בכל חלקיה, ואם נחסיו או נשתנו איזה מלוח אל זה לא אשים עוד לב. — ועתה אבקש מאח הקולאיס הנכבדים לבל ישיאו אוחי עון אשמה כ׳ ח״ו ללון חמדתי ל• ואקום לצחק נשומל׳ חולה ומדקדקים במצות, חלילה ל׳ מזאת, כ׳ אני אוהבי שקוד׳ עליון אהב ואת ׳לאי ד' אכבד, אולם לע על׳ המעשה אשל לאיתי מחשל׳ לב טח׳ תשל התועים מדדן האמת ואח כל חישלה ׳עקשו, כי בטנם תכין תעתועי שוא למען לדת חוק אשל לא כדת לניוא לחם חודה חדשה ומששטים חדשים לא יחיו נהם, הן המה יוצל׳ עמל עלי חוק ושקודיהם לא להועיל כי אס לבישת וגם לחישה. חוקק׳ס חקק׳ און האלה שמתי למעלת אמדוח׳, ואחליהס קיאח׳ מלא בדגלי מדודים נוטים כמדקלוח חלב, כי נכונה מיוחדת נחלתי לשון עלומים ומלים אשל יכונו ניוחל להתל נהם, למען •תיו לשחוק נתון קהל ועדה, ולא ’ישישו בית ׳שלאל לשגות מאמי׳ דעת ולהפוך דבלי אלהים חיים, והעם ההולכים בחושן ילאו אוד וישכילו בכל אשל ׳עשון. —