Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 49

49 מייום שב1ךף למשפט השבת מלב ע1ל1ת אך בציךק חפצת מעשיך ג&ה ןאו זימים לא הארכת וימי אין מספר חיית לב שנים צדקיותיך פה בחלד עשית ייה, ל מגן לן וינחמך בחון אבלי צי״ייל• Philologisches von Marcus Boß. הבדל בשרש נשק בין הקל ובין חפיעל. הנשיקה היא אחח מחמדות חי׳ חלד אשר הנחילה הענע לנר אדם, הלא היא קשס על שפסי 'ישלים נלנומס, נמששע הידידוח לא ימשלו שימו; היא חוממה הארנה העזה הנוערח נחדל׳ נטן' כרשפי אש, כמו רוח צח ונעים עונר אלחוח גני חמד ונגע נכנפ< שושנים ונטע׳ נטמנים, המה יפיצו ריח עדן שגינותיהם, ככה תנעם הנשיקה לשפסים דולקוח מחמדס רגש האהנה הנאמנה, כי חנוא נלננ אנוש ונפש זכה. .והנה המלך החכם אשל הראה לנו אה כל נית נכאה האהנה נשירו הנשננ ומאוד נעלה על כל שיר׳ קודש, פסח אח פיהו נאומר אין ערוך,אליו: ישקני מנשיקוה פיהו כי נויניס דודיך מיין, ואין לשפוט הנה אם על אהנח נשים או על עניניס אחרים ישים האיש המוכתר נצני מפארת החכמה דנרחו, כי pp> דנל ההעלם נפש אוהנ השיל נספר הנחמד הזה ותמתק המגלה הזאת נפיהו כנפה צופים, ושעשע יונק שדי המליצה על אמרותיו. וזאת מודעה כי אין נשיקות אוהנ ואהונתו, אשל אין מעצור לפלגי צון> דנש ®’מי ומחק שפתותיהם, הנשיקות שאל האוהנים הנאות נלנה רק לעתים רחוקות נעת אפל יפגשו איש את רעהו או ׳פרדו איש מעל אחיו, ואן» גם נפעם ההוא לא ירהנ האדם יישק את רעהו אם הוא גדול ממנו נשנים נעושר ונכנוד וכדומה, אס לא יקדם פניו 5נשיקה; וגם זאת אין מדרך המושל לנשק את רעהו, 6ם הוא נכנד ממנו, נעת הפרידה 5תחילה, ונשיקותיו ראשונה השעינה, כ׳ אולי לא יחפוץ עוד להפרד ממנו, וע״ז יוקד ®®יעל נשרש הזה ור״ל הוא נושק וגס נותן רשות לחנרו לנשקו, וע״ז יורה קשורו תמיד 5׳חת שאליו, ני למענו ולתכלית! נעשתה פעולת הנשיקה. ועמה נדעה נרדפה לדעת ®מקיאות אשל יתנו עדיהם לדנר הזה: התורה הקדושה שפלה לנו מאיש תם אשר נפשו קפירה נענוחוח האהנה ננפש אנותיו היקרים, כ׳ נלח נעצתם מניחם כצפוי נודדת «קנה מחמת אחיו המציק אל שדה ארם אל נית אחי אמו הגדול ממנו נשנים ונעושר, יכאפל הגידה לו נתו הנחמדה את נואו, דומה דודו לצני וילץ לקראתו ויחנק לו וינשק לי — נפיעל - כ׳ יעקנ העני ונכה רוח לא הלהיג ננפשו עז לקים פניו ננשיקה, ילא האפר תרגם הצלפתי: et 1’ ayant Imiss plnsieurs fois כי אס תהיה פה ®יראת חחק הפעולה כאשר אמר, למת לא נמצא נשיר השירים הפיעל, ונפרע נשיר ®"מיין אפל שמת כידוד׳ אם האהנה מפי השולמית ׳תמלטו נאמרה: מי יחנך כאח ל׳ ’ילק פי, אמי אמצאך נחוץ ואשקך גם לא יגוזו לי, וכן נמקומות לנים נשפר׳ קודם, "של תתעורר הנשיקה מחום חאהנה הרנה נאמר הקל ולא הפיעל, גס הפיעל הזה חינני מולה פעולת היוצאת לשלישי כמי ש3ח כי כל המשכח איננו שוכח כמי שכח 1 5ליין מועד ושנת (איכה נ׳ וי) כי אין שכחה לפני כשא כנודו, וכן הוא נהפעיל ®®יעל הראשון איננו כשועל השני, כי המאכיל איננו צריך לאכול נעת האכילה הזאת, '®משקה איננו צריך לשתות נעת השהיה הזאת, ואולם ה^נ^ק גם הוא נושק נעת ®נפיקה הזאת. כאשר רדן> הארמי אח נן אחותו עדי הרי הגלעד זכר אלהיס את הצדיק, ייייי קרני שמם הנעימים אחרי שיפה ושעל ענן וערפל היה מחזה שדי נחלום לנן לאיש הם וישי לנלח׳ שלוח ידו נו, כי מנלעד׳ זאת לקח ממנו את כל חמדתו וישלחהו ריקם, ינהחוכחו עמו אמר הארמי: .ולא נעשחני לנשק לנני ולגנות׳, ור״ל למה לא חכיח עמדה על משמרתך עדי צו׳ת׳ ננשיקותי ללכת ממני, כי ננותיו אשל כנכריות נחשנו לו •7