Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 40

40 למלאות כל תאותיו בחוף מטרה, ’י7 בנפש מרה .. יביט שוא תמותו. Tt: I T - בפנים ‘שונים אלף מונים תחדשי עשתונותיו r י : ד בכה תבלי. בכה תבלי׳ את־־כל־ירחי שנותיו. T •״ « T הסקיה• להאמללים׳ להנכשלים אני משען ועז׳ אותם אקומם׳ רוחם ארומם׳ אשבית שאון התלאות• rw׳z<-. כי יחי שלו אחד באלף׳ ירבה יחטא בגאיוניו אשפיל' איותו דפנה לעשוי ולא יפיול בפח זדונו■ נפש מךבה' בעברת מצוקה אל י אל תוציא תלונה׳ על כן ארחם, איותה אנחם׳ אשרישה בה אמונה. T Vi T T : - «וגה. המנגעים רק' לרגעים אל קולך.יאזינו, בך משקרה׳ מתנכרת׳7 ל& לעולם יאמינו. בפחד ואימה את רוחו תשביעי. תקוה רמיה! בלי דומיה לשונך תטיף כזבים. רשתך פרושה'7 את בן תמותה תלבדי בשפת אהבים. X t י , - :-T את שומרות תדירי נחת חזות לבות נשברים, את מרישעת, את מבעת מעינן מים מרים. נחלי אמרים, מלאי שקרים, בלבב אנוש תסיכי, להכרית אבל, רחמי הבל בריב חלקיות תשיחי. . ־-t Ir באהלי עני את״תשכוני, עם מחנה עצבת, רוחות דויות 7י לאלפי רבבות תאכל באש צרבת. , - ״ v T T I סורי.׳ סורי! לא תגורי בלב7 בריאה נבחרת.- חיש מהרי, הסתתר,, תוגה העוברת. לבן החוח. י תכשירי 7טובה׳ הסיגה. החקוה. ההוגה. החקוה. ההוגה.