Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 39

— 39 את פנינה יפתי ומשוש חיתי שאול שאלתיני את שכית חמדתי: מה ירננו בין עלי עצים הצפרים? ועלי מה יתנו קול׳ בעלי הכנפים? רק בגללך ירננו בתולה נחמדה; ובי את/לייתבל בעלמות היפה; זאת ישירו בין עפאים וגם על*שפ:ם מעת *לאור עולם קףמון הבןכים7’ למה מושב הככב?רום רקיע? ואיורו רק ממרחק לנו.יגיה? מעמדו למה' לא יקרב אלינו? הלבשתלהשוב לו להאיר לעינינו? הן זהריך פנינה, יקדיירו אורו, יי ומפני ברלהטהרך יאפיל זהרו. .. ־ . l."T! T -י- T:T לכן ברח הלאה לגבהי רקיע, ושם *מאור פניך גם הוא ישביע. שם :תעלם גם הוא בהדר מראין; :שקיף י- רתמה על שלהבות עיניך. העלים למה קול דממה ישמיעו? ומבועי נהרות מימסלביעו? הלא תדעי;פתי כי רק בעבורן! וכל מאויי חלד הנם בגללן. הן לי רק בעבורן;קרה* התבל, וכל חמודותיה מבלעדן לי הבל, על:ן לבי ורוחי כלי יה ימים, ובאהביתן נכון:שעי לעולמים. לכן’עודני חי אליתזניחינל' ואהבתן נא אל תסירי ממגי. התקוה התוגה והמות. : ן־ד - t; ־ 7 V .Bon Jakob Fischer, öffentlichem Lehrer י:הקיה• למה תוגה את־האנוש תכריעי, מאין פוגה בזעף’וחמה, י