Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 38

38 היוד קלם אולי אשמע מנקיקי ד,5ןבר. - כיום ביום אתנדד' שם בחפתים ניעות׳ ורגשי'יגוני'יראו בשטה דמעות* — *•!י• « ״ •r ן t 1 |w אולם האח! עוד נשאר נחם ותוחלת - מנחם!’עודך חי - חי גאל לשוננו! עדנו חי! - עוד ידך נפלאות פעלת. עוד בכוכבי נגח תשבץ' שמי שפתנו. - חזיון עדן’נפרץ בלבבי - שפתי נעות — ורגשי'שמחתי יראו בשטה' דמעות. — *•*•• * T J -ן ן T I |V V אצילי עמי אראה משתחוים לפניך, בנבל ומצלתים לך שיר־תיוד־ה 7ירימו; גם'אני יצאתי הפעם לשחריפניך - דברי לא אוכל — רגשי לבי עצמו. - ראה איפוא אדני, ריאה שפתיי הנעות ... הואל נא ומחה מידי שי'הדמעות! - מ־ד ענדך, מכנדך ומוקירך עת שכחו בני ישראל אל עזימיו, ולאלהים עגל מפכה עשו לימו; ויקציף משה!יטחן אל־הזחב, וישק בעפרו כל ילדי רהב. משה! לא טוב עשית חפעם, החטאת רבץ לפתח^זז-עם; - מאןז בלעו עבדיי האלילי עגלמו, עוד סרה העמיקו"- בטנם אלהימיו. - V: T » * | VI V TT האהבה• T ־ :־ ■ו Bon Baruch Löwentritt. (Nach dem Ungarischen.) בנשך בערב יום.ביער בצאתינו. והדודאים י נפחו ריחם לאפיינו; י נ־ ד• x ך .. r ,