Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 26

26 א״ל ל״א מדוע נאחס? ויאמרו ללמוד חולה מפין נאנו; נווגסס לנחמו ולהראוח לו שמוחל ללמוד חורה מפיהו, באפל הנהו ננדויחקל, ויאמר למה לא נאחס פד הנח! לא היה לנו עח פנאי לנוא אליך לנינו; וינןאחזאס ויאמר: אחמה אס כמוס כל האדם חמוחו ופקודת כל האדם חפר,ד פליכם 1 כי אנס• חהפוכוח אח ס ומה נפיכס איננו נלננכס נמדלגה רפה פאן> מיחחכס — המיחה היא נל׳ חחנולח וימיה ואין פול נח — מיחחכס לא חהיה אמיחיח, וישאלהו ר״ע: ואחריה׳ מה חחיח כלומר ומה אחה חופנ ממני? ויאמר אחליחן מרה משלהם, כי אחה ניוחר נלנ ולג חדנר, ורמו לו נ!ה על שנהן עצמו לשליסוח פקר ולאמי לו שהוא ננדוי חסח הנרכה אשר נרכוהו, כאפר נארח׳ נחערה 15 19), אז נחן אח שני זרועוחיו על לנו ויאמר אוי לכס פני זרועוח׳ שחם כפני ספלי חורוח מגוללוס, הלנה חולה למדחי והלנה חורה לימדה׳ ולא חסלו לנוח׳ ממני ולא יוסלחי מחלמיד׳ וכוי; ושאלו אוחו להצדיק אח עצמם ולהראוחו כי נאמח נאו ללמוד חורה מפיהו, נהלכוח טומאה וטהרה, והשיג על שאלחם: "טהור!" ויצאה נפמחו. מיד עמד ר" על לגליו וחלץ תפיליו וחנקו ונשקו וצעק: הוחל המל! הוחל הנדר! 20) למוצאי שנח הוליכוהו לקנרי נלוד מקום מגורו ופגע נו ר״ע אשר הלך ללוד על עסק• קנויה קודם הלוית המס, חוץ לקיסרי והכה ננשלו מנורוח עד שימו שוחח ויולי לארץ כי גדל הכאג למאוד, והספידו לאמר: אני אני רכנ •שרחל ופרשיו! הלנה כסף ל• ואין שולחני להחליפו, הרנה שאלוה לי לשאול, ומניד אין ל' (סנהדרין ס״ח אי) ויקנרו אוחו נכפר עלמא לדרום נאנן סמוך לר״ש נן נחכאל (סי״הי נשם נא"׳) וחה׳ מנוחחו אמח ושלום! ויהי אחרי מוח ל״א הקים ר׳י אח דנריו להלכה (נדה ז׳ ני) ואמר עליו אין מש נין אח האלי לאחל מיחה (ג טין ס״ג אי) ואספו הספל "פרקי ל״א" אשל בידינו עד היום וחלו אומו על שמו לגלח׳ •שכח, כן נראה היא אמח, ולא כדעה חרג המאיר׳ אשר כחג נפחיחחו למס׳ אנוח: "ונזה הזמן חינר ל״א הפרקים הנודעים לו נינליס סחומים וסויוח גנחוח וחם נקראים: פרקי ר״א ״וכן הוא ניוחקין ונשלשלח הקנלה, כ׳ איך יזכור נספרו ינר׳ ל"מ (פרק טי) סלמיד חלמידו, ל״ג ננו של ר"׳ הנשיא (פרק <״ז) המאוחרים? בלעדי זאח מלא כל המשנה כנודו ובמעט אין מכין נל׳ פלפולן ולמג נגד ר"׳ והלכה כמוהו נגיטין. הוא היה כמקונן על לימוד השורה ההולך וחקור נימיו, נאמרו מיום שחרג המקדש החחילו החכמים להיום כמלמדי חינוקוח, ואלו כחזנים (שמש• הכנסה) ואזלו כעמי הארץ, ואלו הולכים ודלים ואין דורש ואין מנקש, עי שנאריכס הגליה מגניי לשון למיה והממלכה המחנשא לכל לראש ההפך למינוח 21) ומושכה העם אחלי טטוחה הגליל יחרונ והננלון •שום 22) ואנשי הגניל יסוננו מעיל לעיר ולא יחוננו, וחכמה סופרים חסרח וירא• חטא ימאסו, והאמה סהיח נעדרה וכוי (משנה P'!> סוטה ונלייחא בסנהדרין צ״ז נשם לנים) וניבל על משפחחו: אביו ה ו ר ק נ ו ס כנודע, אשחו הראשונה היא נח אחוחו ושניה אימא שלום אמוח ל״ג ייבנה. בניו היו יפיס מאוד (מס׳ סוטה) ושם הראשון חולקנוס אחר אביו, אחיו: •ונסן, דוסא, ׳הושיע אחיו הקטן 23) לנו מובהק לינ״ז וקראו לו ") חלף גס שניהם נאמרו האס והנן חייבים בכבוד האג (קידושין ל״א אי) וקרא לאשחי שנייה אם להורקניס אף שאינו שלי נענה, כאשל מקפל לנו אב״: אמרה לי האם (שבח ס״ו בי) ") אן> אם אמח הדבל נדרך הפשוט נש״ס שראה מיחחן נמלאה ולא בחירום, אל חחמה קורא אהובי, כי כבר ספרו לנו מימי קדם כאשל •ש גוססים אשר עלם הפרי נשמחם יודעים ומינריס מה שרחוק מהם במקום ובזמן וחוקר• הפזיכאלאגיע קוראים למעמד הזה Somnambul וכן שמואל הקטן לאה נשטח מיחחו אחריה ר״ש ור״י פ״י זה (שמחוה פ״ח). ״*) היוחסין משחאה על החלת הנדו׳ לאחל מותו ונכון הדבר, כי לולידהחירוהו היה לנ״י לסקול אח אלונו(שמחוה פ״ה) **) כבל הודפחיך פעם אחל פעם מה הוא פנץ מין לדטח׳ ולא אפרד ממך טד אראך דברי חוסי מנילה(כ״ה א׳ ד״ה ׳ברכיך) שהוא השיחון) ודי נזה, ואגב לאה בגמ' (שם ע״ב) מה שהשיב ריא לאדם אחד וביומא (ס״ו ני) סלוני מה הוא לע״הב? והמצא סיוע לדברי שחלחיס נגד כח המינים אשל פלחה בימיי וכאשר אמרח׳ לפנים. ״) כל א"׳ חוץ לירושלים נקרא גבול (סוכה מ״ד) אבל גבל היא Giblos נסחסיח הר הלבנון סמוכה לצור אשל אנשיה מפוארים בחכמה כמו״ש זקני גבל וחכמיה חיו ני1 מחזיקי ניקך (יחזקאל כ״ז) ״) לדעה החכם יאמנו נספרו: געטיכטע דעכו יוי:לאע1ינויכוען £אןקעס חלת נ׳ דף 105 הרכינס היא* משפחה אחרה.