Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 11 (1856)
- Issue
- 22 (1856)
- Date
- 1856-01-01
- Page
- Seite 23 (sequence 23)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/4785731-4787016-4787106--2041-4787130- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
23 לו יי ־» cjv המל«* אין לשיר «דרך קונדיליאק שהוא דלו חכמי השתנורת, והנגלים יקראו אנאלי"!׳, ושי יקוננו דרך הדקדוק, כל קנל די «הדק ושש ל כלא. פרק שביעי. י , ינאר, כי אין החקירה חומשה נאשר לא ימול חסה האושים. ויהי אנשים, אשר הנינו מקלח הדנלים שאלה, וכלס לא הנינו: הנינו כי יש ופ׳^ למחקר על מה שיסמוך, ולא הנינו, כי הוא נשמך על המשוח החושים; ועוד לא ייי’5' נ* לעולם יומיר אחריו שמק, שמא ׳שחנו חקוה שמים וארך; ומכאן נמלו נשה׳ שכנוס גדולות . ראשונה, יען לא הנינו, ני כל המחקר נסמך על המשוח החושים, גאו למקור גס על הדנדיס אשר לא ׳מלו החח החושים, מון על הנשמה והמלכים, והאדון היחיד יתגיד שמי והאמינו אמונה שלמה אל כל העולה נמצודת חקירהם, גס נדנדים הנשגני' האלה, ואפילו נגד הכחוג נחורח משה. שכיח, יען לא הנינו, נ׳ בל מחקר יוחיר אחריי ספק, שמא *שסכו חקוח שמיס יאק, האמינו, שהעולה נמחקים היה יהיה על כל פנים, וכל אשד כנגדו שקד נל" ספק: ונגן גאו לכפור נכל המעשים אשר נשה נו נהם סדרי נראשיח, אפילו נכחוני׳ נשפר התורה. והאנשים האלה הס הנקראים נשם יוני פילוסופים, כלומר אוחני הסכמה, אנל י5’ עמנו יחדו השם ה!ה לחכמי הגנים, ואל היהודים המתהלכים בדרכיהם ומינים ■׳חקירה כמוהם. ונאלה נדנדו יראי הי בספריהם, ויגלו את ערוחם, ויקללום קללות למרלוה והדץ עמם. ואולם לא ידעו למצוא להם השונות נולחות, להראות להם ננירור, נמה תעו; ינק נא השיגום מעון, רק נמלו גם הס נשוחה אחרה, הלא היא שנאה החקירה, וכבר נעלמה למעלה נעזר אלהיס, והנה עחה נאה* לנאר פתי השגגות, אשר אמרה׳ אשר שגגו האנשים האלה הנקראים פילוסופים. הדני האחד, אשר לא חנינו הוא, כי כל מחקר צריך שיהיה נסמך על ההרגשות החושים, "ה דנר נמר מאד, שהרי אס לא נסכים נדני הזה, לח יהיה לדני סין>, כאשר הוכחנו למעלה; א״כ מה שאיננו נופל חחח החושים לא ימול כמו הן החח המחקר כלל ועיקר. ואל יקחך לנך לומר: מתנופל תחת חושי אניא ראיה מאשר לא ימול תחתיהם; שי ההקש אשי אמרתי למעלה, איננו אלא נין הדנריס, אשר אנחנו רואים ניניהם דמיון גגי! האש אשר הרע ל׳ אתמול, זוכר אני היותו דומה לאם, אשר לפני היום, ועל כן תקיש אותם זה לזה לא מר: אס לא ישתנה אחד מחקות השמים והארך, וישנות האש משרון!, גס עמה אכוה ננגעי נו, אנל מ׳ יעלה על לננו להקיש שני דניים, אשר לא חינו ניניהם שום דמיון? מי זה אשר יאמר: המים אינם שורפים, א״כ אס לא ישתנו , יאק, גס האש לא ׳שרון!? ומת הפרש נין המקילז הקש כזה, ונין המקיש ל חשי לא הרגיש בחושיו לאשר הרגיש אותו? אין דנר ואולם שניהם עופל׳ שקד. י הא למדת כי הנשמת והמלאכים והאדון היחיד יתנרך שמו, הואיל ואינם נופלי' ‘ \זיפ’גי׳ אין לנו לחקור אותם כלל,בעיני שכלנו; ובאלה נאמר י. במופלא ממך רוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, ואחר המשוררים הניע אומר: אל צא תחקר אח הנשגב מחומר. י 1 . . *יש קו נשר ואס ומה מאוד תעו מדרך,המאבד׳' ימי"0 ל״י/יי', h יןוא ,,ח או נשר ואס חעיגי7 אחיי מות תאדם; ואם הנולא יחיד 5׳י לל .< הא!ר אשי לא יפלו הוא חי לנצ", זל״ה זה בלא א" העולש, וכיוצא נדברים ה"- ׳ תהפ ממ׳ני•! .״* ד״רים האלה: זה אומי הלא ראית, נמה דעות מדעור שינופי ”זנ?זי*ר שנשיאת קודם הגון!, וזר שהנשמה אלק אלוה ממעל, וזה אומר שר׳^ ־ב,״מ; ׳? ״m» העתידים לצאת מחלציו, אומר שנבראת עמו; זה אומר שבכל אד° <פ :mB '״» אומי שהיא דם, וזה וזה מכחיש הינד; זה אומר שהיא אש, וזה אומר פרי" יוח׳ ח "