Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 20

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
11 (1856)
Issue
22 (1856)
Date
1856-01-01
Page
Seite 20 (sequence 20)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
69% known words query
IRI
…/4785731-4787016-4787106--2038-4787127
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

תורה נדרשת Bon S. D. Luzzatto, Professor am tiollegium rabbinlcom in Padna. פרק ששי, יבאר «ה תועלס בחקירה; ומה החשק הנשאר אחריה: מ׳ לא יהשלא על הדבר הזה הרבה מאד? ומי יאמין לשמועתם, ויאמר, כי אין שכלנו מועיל לנו מאומה, כי חועה הוא סמיד? ומי לא ידע, כמה מעלות עונוח לשכל עלינו? מ׳ לא ראה, כמה מיני מלאכות מחשבה חדש נחבונסו? וכי תועה היה שכלנו, בחדשו מלאכה החרישה, והזריעה, והקצירה, והעמירה, והדישה, והזרייה, והברירה, והטחינה, וההרקדה, והלישה, והאפייה, והגזיזה, והלנו!, והניפון, והצביעה, ושמעוה, והאריגה, והלידה, וענתה העור, וחמשי, והמכתב, והחקיקה, ושבנין, ומעשה הספינות, וכלי השעוה, ונחי העינים, והרפואה, ומציאת העולם החדש, ויתר המציאות הרבות אשר מלא? לא כן. לא תועה היה, אגל נאמת בעינינו רואים אנחנו את תועלת חקירתו: אס כן לא תמיד הוא תועה. אם כן לעזוב את שכלנו לצמיתות, בל נשתמש ממנו לעולם, לא יתכן, יען וניע; לא תמיד הוא תועה; וללכת אחריו לבטח, גם זה לא נוכל עשוהו כי תועה הוא לפעמים: אם כן הנה נתחכמת לו, ונבקש (אם ישנו) דרן ישר נו נלן לבעת, בהשתמשנו ממנו, ובבור השגגות לא כפול. והנה החלה נתבונן כי כל ידיעה אשר ידע האדם בחקירת שכלו, לא תגיע לו, כ׳ אס על ידי ידיעה אחרת. אשר ידע מלפנים כנודע: ואם אין כן על כרחנו כל ידיעות שכלנו נוסדות על ידיעה, שאין עליה ראיה, באם לא כן, אין לדבר סוף; ומן הצרת הזאת אין מנוס לברוח. אולם מכל מקום יכול נוכל ליסד את כל ידיעות שכלנו על יסודות, אשר אם אין בידנו להניא עליהם ראיה, אין בידנו גם כן להכחישם, מלבד היות טבענו נועה להאמין נהם: ומת יהיו היסודות האלה? הלא המה חמשת החושים, וחוש הנפש והזכרון. , הלא ראינו למעלה, ב׳ הידיעות אשר נדע על ידי שלשת הכתות הללו אין בידנו לקיים אותן, וגם לא להכחישן, אבל נענענו נוטים אנחנו להאמין נהנה . אם כן, אם נקח אותן לאבני יסוד ועליהן נבנה כל ידיעות שכלנו, אזי תהיינה באמת נועדות על ידיעה, שאין עלית ראיה, ואף גס זאת לא תעמודנה על קו תהו ואבני בהו, אן על יסוד שאינו נופל, מאין בידינו להכחישו, מלבד נעוחנו להאמין בו בטבענו. וכל זה איננו שוה, כ׳ עדיין צריכים אנו לדעת א׳ זה הדרן כלך בו להבין דבר מתון דבר, כי עכשיו יש פתחון שה למרחיק׳ חקירה לומר: אם אמת נכון הדבר כ• בל ידיעות שכלנו נועדות על ששח החושים והזכרון, א"כ מה הועילה לנו החקירה? הלא יעשוק לנו בהדגישנו בחושינו, ונזכרנו נזכרוננו בלי אשר נחקור בשכלנו: ואס תאמר כי החקירה מודיעה אותנו דבר אשר לא :דעהו על ידי החושים והזכרון לבדם. אם כן הפרת בריתן, אשר כרת לפנים, ליעד כל ידיעות השכל על החושים והזכרון: ונמצאתי אס כן עוקר את השכל מתחת השמים, וגס זה הבל כי כנר התבררה אלינו רוב תועלתו במציאות תרבות אשר מצא, כי החושים והזכרון לבדם לא יוכלו לחדש דבר. והנה נדור תקודם אחד מגדולי חכמי אומות העולם, קונדיליאק שמו, ראה כי חכמי התשנורח, כאשר יבקשו מענה לשאלת הנשאלת לפניהם, ינתחו הדק היטב חלקי השאלה, עד אם מתון השאלה עצמת יוציאו אח המענה בלא כל מלאכת אחרת . כגון אס יאמר להם אדם: בשתי ידי יש לי צרורות, ונהעניר* אחד מהם מיד

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.