Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 19

19 הנה נאמי, כ׳ גס הוא המונה נושנה כשאל המלוח שהבאי!, למטלה. זו אישוא משטיח, בענק זה החלגום. וטתה טל ש׳ מחקי, זה קחה נא טוד מי7י •דידי הקורא באור שח, מלוח קשוח ההבנה בםשיי קדש והן: א) ולהבם טמל ואון (חהלים צ' יי) אדוננו החכם רמנמ״ן ז״ל תרגם "אוגד איהל ט0א[ן" וזה לא ייעב בטיני כלל, כי מה טנין להג אל טמל ואון ואין יהיו אלו נאחדים יחד? ואני טל ש׳ דרכי האמול אשישהו ככה: ׳דוט כ׳ כל חנוטה גדולה מושכה אחליה אחח מן אוחיוח אהו״י השוה טמה במוצא ל״ל הקמן מושכה אחליה אל״ן או הי״א, חילק וצילי מושכוח יו״ד וכוי כאשל הטיל בצדק טל זה הכלל החכם בן זאב נחשלו ח ל" ט צד י״א טד שלשטמי׳ נכחנה האוח ההיא הגס שלא להוראה מה כמו וקאס שאון (הושט י׳ י״ד) מיאחי (ישטי׳ מ״ד ב״ד) והן נקראוח ק ולוח טבעיים (נאנווחויטע) מטחה אומי, כי "ולהבם" סח הוא מטנין כמוה ולנוי והכוונה, כ׳ לוב ׳מ, שני חיי האדם, אשל שבטי' או שמונים נמסשל טמל ואון הס, ואולי היה כחוב מהחלה ו ל בה ס (והוא כמו ולנה ם בחלון השולק קטן לקמן כמו עזי ע ז י) נהי״א אחר הבי״ח לבלי שחולה הולאה מה והיא רק האוח הנמשכח נענע מכח הקמץ גדול והיא באמח ממונה נושנה, אן המעמיק לא הנין זה וחשב לנשקן נשומו ההי״א נין הרי״ש להני״ח ובאלו מטנק להג — והנה אחרי כחני זה מצאמי בהוצאה מקראי קדש להחכס צוק מחויגס ״או נד דאלין דרעגגעט דך" א. 11 .r. וזה כמעט מכוון לדעתי ושמחה׳ מאד. נ) לב שמח ייטיב גהה ולוח נכאה היבש גלם (משלי י״ז כ״ב) מלח גהה ישורש לדעח המשלשים מענין לסאוח ונליאוח (וזה בלי כל לאיה) אמנם המחנונן שה היטב ילאה, כי כוונה המאמר לחאר שעולה (ודרקונג) •והסוכה שיעשה דבד על דבל, ומאחל ששעול השעולה בחציו השני הוא מלח גלם ויאמר כי לוח נכאה ת־בשהו, הנה בהכרח שמלח גהה, אשל היא הפעול בחציו הראשון החיה כמעט זה הענין עצמו אס גס בשינוי הולאה קלח, אשל יאמר עליו, כי בהסן לב שמח ייטיב לו? אמנם טל פ׳ דלכי נלאה היוח מלח גהה המונה נושנה והולאחה הגון אשל לדבר, אן אחל ימים ועחים נהפכה חי״א האחח אל וי״ו ונהיה ג ו ה (התמונה המקוללת מן גויה) כמו שלן ויצא מגות (איוב כ׳ כ״ה) עיין קשל המלין להחכס גזעניום ומעמה זה המאמר נאמר במליצה הנקלאח בלשונות העמים Synccdoche בה יושם החלק בעד הכל והכל ‘בעד החלק i» qua pars pro toto cl totnm pro parte imponitur כי גהה בחצי הראשון ׳חואל כל הגון וגלם בחצי השני העצמות שהם רק חלק מהגון וקון חון שחי אלו המלוח אחיות הנה ונכלל מושג האחת בחברתה וזה השינוי עשה, באשר הכשלת מלת גהה או גלם בשני חצאי המאמר לא תנעם כל כן על אזן שומעת, ומליצה זו ל״ל מליצת Synccdoche אינה זלה כלל נסי קושרי קדש, כ׳ כן מצינו תחת און ראיחי אהלי כושן ילגזו! יריעות אלן מדין (חבקוק) יאמר נאצי השני "יריעות" שהן לק חלק מהאהל וזה שלא להכפיל מלת "אחלי" ויחורגם איין פלאהעט העלן אאכט דען קארפננל עעלגכיגט א. :. 11. הראיחין נזה המעט כי בסי בלשוננו הקדושה יש מלוח, אשר תבניתן צורתן ומציאותן המעט יורה היותן נושנות, ואם חכמי לב אוהבי שסח עבל ישימו לב לדגלי אלה אולי יודו, כי האמת אח׳ וכי החקירה נזה הדרן לא מעט תועלת היא, כי אס יגלו על ידה חדשות ונצורות יפיצו אול על מקומות סתומים ונעלמים נסשלי קדש, אשר הס שאליה מחמדינו סגלח תפארתנו מנחמינו מעמלנו ומיקד׳ אושר חיינו. _ ל. אייזלער. שכל אחר, כי אס חיותו איש ישר וחמים המשמח אלקים ואנשים וזה חקותה — ועתה הנן, אשר במעלליו ופעליו לא טובים ׳עכור האם ויעצינה הנה נראה כאלו ילעג לחקוה ההיא בה חיתה נפשה תמיד, ו־תולגס אוצר מגל האפפנונג מנר 4)1טטעל צזפאטטעט א. ג. 11. ואס נאפשר שימצא, כי הקולי לאז ׳חרגמהו נזה הענין, הנה יתכן שלא היה בידו להקכימו היטב עט תרגומו אל "ולו •קהת עמים" או שנעת תרגומו• קפל משלי לא חשב י עוד בתרגום מלת "•קהת" דקפל בראשית חולת זה מי זה ׳ערבנו, כי המתרגם קשר בראשית גס הוא המתרגם קפל משלי חיכי שני אלת התרגומים אינם מילדי אב אחד הס? — *